יהלומים סינתטיים – כיוון חדש למחשבה

אתה נמצא כאן: ראשי \ גמולוגיה \ יהלומים סינתטיים – כיוון חדש למחשבה
גלם של יהלום סינטטי HPTP
9 יוני 2015 - 16:43, הכותב , בתאריך גמולוגיה, יהלומים סינטטיים, מידע מקצועי, Comments off

מאת יהודה יקר, G.G. GIA, USA וציפי בן שלום, G.G. GIA, USA

tzipiandyehuda-about-synthetic-diamonds

בכתבה זו מנסים המחברים להתבונן בתופעת היהלומים הסינתטיים מכיוון חשיבה אחר, המנסה להכיל את התופעה ולבחון כיצד מפיקים ממנה את המיטב.


בשנה החולפת הפכו היהלומים הסינתטיים לנושא קבוע העומד בראש סדר היום של ענפי היהלומים והתכשיטים. אופי הדיון והטון הכללי כמעט תמיד שליליים. הנושא מאיים, מטריד, ונוטע בנו תחושה לא נוחה לגבי העתיד, כמו כל נושא שחוסר וודאות גדול אופף אותו ושהנסתר בו רב על הגלוי. במאמר זה אנסה להתייחס לנושא מזווית ראיית קצת אחרת ולהציע כיוון חדש למחשבה. השיח המרכזי ביהלומים סינתטיים עוסק כיום בחבילות 'מתובלות', דיווחים כוזבים, היעדר גילוי נאות, איום על אמון הצרכן, ההיבטים הכלכליים משפטיים של היהלומים הסינתטיים במסחר, קמפיין 'נגד יהלומים סינתטיים', תהליכי טיפול המתגבשים בשיתוף עם הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים, תוך התייעצות עם משפטנים, קנסות למי שייתפס עוסק ביהלומים סינתטיים ללא גילוי נאות, השעיה מיידית מחברות בבורסת היהלומים, הודעתו של המפקח על היהלומים כי הצעת חוק חדשה בנושא תועבר בקרוב לאישור הכנסת, ועוד. כל אלה מבטאים אווירה של פחד וחשש גדול מפני העתיד. הזעקה ברורה ומובנת לחלוטין. תעשיית היהלומים הטבעיים ביססה במשך שנים את אושיות קיומה על עיקרון בסיסי ומהותי אחד – אמון. אמון ואמונה בין חברי הענף – עסקאות בסכומי עתק הנחתמות בשתי מילים בלבד – 'מזל וברכה', ואמון בין היהלומנים לבין הצרכן – אתה משלם עבור יהלום טבעי, אתה מקבל יהלום טבעי. האמון הוא ערך עליון בענף ויש להילחם עליו ולמגר באדיקות ובכל אמצעי שיידרש כל אי גילוי נאות המאיים עליו. היהלומים הסינתטיים, שנדחקו מכורח הדה לגיטימציה אל נתיב מסחר מחתרתי, מתחת לשולחן, מטפטפים אל השוק, מחליפים ידיים ומסכנים את אמון הצרכן בענף כולו.

זה לא יעבור

לצד הקולות האלה יש אחרים האומרים שגל היהלומים הסינתטיים יעבור בדיוק כמו המויסונייט, שעשה הרבה רוח בזמנו וכיום הוא נחשב לחיקוי טוב, אבל עדיין רק חיקוי. קולות אלה מרגיעים ואומרים, שהיהלום הסינתטי לעולם לא יתפוס את מקום היהלום הטבעי, וכל המהומה היא על מאומה. נכון שמדובר באותו החומר. היהלום הטבעי והיהלום הסינתטי הם שניהם פחמן שהתגבש בתנאי סביבה קיצוניים, וההבדל ביניהם הוא רק דרך ההיווצרות. אותם קולות מרגיעים טוענים, שכאשר אדם קונה יהלום הוא קונה הרבה יותר מאשר פחמן בעל קשיות 10 שהאטומים שלו מחוברים בקשר קוולנטי. הוא קונה סיפור. סיפור ששורשיו נטועים במעמקי כדור הארץ, במערבולות מגמה רותחת וסלעי ענק, בתנאים סביבתיים קיצוניים, בלבה שמתפרצת מלוע הר געש בעוצמה אדירה, בסיפורי הרפתקאות על סכנות ונדודים. הוא קונה מוצר ששווק ויוחצן במשך עשרות שנים כסמל לחוזק, לעמידות, למחויבות עמוקה ואינסופית, להבטחה נצחית, לרומנטיקה. ואת הסיפור הזה אי אפשר להחליף כל כך בקלות. ומה אם לא ננסה להחליף את הסיפור הזה? הסיפור מדבר ללבותיהם של רבים. לא משנה מה יהיה עתיד תעשיית היהלומים הסינתטיים, תמיד יהיו לקוחות שיבקשו לרכוש אך ורק את היהלום הטבעי, וטוב שכך. אבל יחד עם זאת בואו נבחן לרגע את המציאות הקיימת. מציאות שבה משתתף חדש בשוק מנסה למצוא את מקומו – היהלום הסינתטי.

יהלומים 'ירוקים'

היהלום הסינתטי הוא תוצאה של מחקר נחוש ורב שנים, שנעשו בו באחרונה פריצות דרך טכנולוגיות מדהימות, מעניינות וחדשניות. כיום, מרבית גידולי ה-CVD וה- HPHT מניבים בעיקר יהלומים קטנים, מתחת ל-200 דולר לקרט, או יהלומים שהאיכות שלהם לא מתאימה לשימוש כיהלומי נוי, ונמצאים להם שימושים מגוונים אחרים בתעשיות מתקדמות. אולם, לאור המאמצים האדירים והכספים המושקעים במחקר ופיתוח היהלום הסינתטי לסוגיו, נתוודע יותר ויותר לפריצות דרך מדעיות, שיתגברו גם על מכשולים 'פעוטים' אלה. זו רק שאלה של זמן. לא רחוק היום בו האפשרות לייצר יהלומים סינתטיים בגדלים גדולים, באיכויות טובות ובכמויות גדולות תהיה עובדה קיימת. ואם נצא מהנחה שעניין הגילוי הנאות ייפתר, וכללי אתיקה והתנהלות ייקבעו ויחייבו את כל העוסקים בדבר – מדוע לא לשנות כיוון חשיבה ולהתחיל לכתוב ליהלום הסינתטי סיפור חדש, אחר? סיפור שבו היהלום הסינתטי הוא לא רק תופעה מטרידה הזורעת בהלה וחשדנות בקרב העוסקים בענף, אלא הגיבור הראשי, בעל יתרונות ברורים וחשובים משלו.
הסיפור החדש של היהלום הסינתטי יכול להתחיל בתיאור היתרונות האקולוגיים שלו, בשמירה על כדור הארץ, באחריות חברתית, בצמצום הפגיעה בסביבה וכתוצאה מכך ביצירת עולם טוב ובריא יותר לנו ולילדינו. מכרה פתוח, בור עצום שנפער באדמה, מהווה מפגע אקולוגי ממדרגה ראשונה. החלל שנפער פוגע ברקמת החיים העדינה בסביבתו, בבעלי חיים, הצמחייה, המים, האוויר, שלא לדבר על הסכנה לחיי האדם, הקיימת עדיין בירידה לעומקים על אף הטכנולוגיות החדשניות והמתקדמות. תנאי העבודה בחלק מהמכרות הפתוחים קשים ביותר, טמפרטורות נמוכות מקשות על המחייה, הניידות והתחזוקה של הציוד והרכבים. מכרות חדשים מתגלים בעולם לעתים רחוקות, ועם השנים מספרם הולך ופוחת. הסיפור החדש של היהלום הסינתטי יכול להמשיך ולספר על תופעת יהלומי הקונפליקט שעדיין, למרות המאמצים האדירים שמשקיע הענף – לא חוסלה כליל, על ניצול ילדים לעבודות חפירה ועבודות אחרות, שוחד פוליטי או מעורבות ארגוני טרור בכריית יהלומים אלוביאליים במדינות נחשלות, וקיפוח חיי אדם בדרך להשגת יהלומים.
הסיפור החדש של היהלום הסינתטי מציג חלופה לכל הנזכר לעיל. יהלום סינתטי הוא יהלום 'ירוק'. בתהליך הגידול שלו אין בורות עצומים באדמה, אין זיהום סביבתי. הליך הגידול ידידותי לסביבה, לא פוגע בצמחייה או בבעלי חיים, לא פוגע במים או באוויר. אם נקשה ונאמר שמפעלי תעשייה תורמים לא מעט לזיהום סביבתי, הרי שבדיוק כמו מפעלי תעשייה אחרים הממוקמים באזורי תעשייה מרוחקים מאזורי מגורים, ניתן למקם גם את מפעלי היהלומים הסינתטיים באזורים בהם הגזים הנפלטים מנותבים למקומות שאינם מיושבים, וכך למזער את הנזק. מעבר לכך, הפקת היהלום הסינתטי לא תלויה בגילוי מכרה זה או אחר, היא יציבה ומתמשכת. קווי ייצור יציבים מביאים למחירים יציבים, נתונים פחות להשפעות שוק משתנות ויכולים להציע לצרכן תמחור אטרקטיבי. היהלום הסינתטי 'נקי' גם מבחינות אחרות – בהליך הייצור שלו לא מעורבים ילדים, דמים או גורמים פוליטיים לגיטימיים או חתרניים. הוא תוצר של קידמה מודרנית ומחשבה טכנולוגית חדשנית שהציבה לעצמה אתגר – לייצר את החומר הקשה ביותר בעולם – ועמדה בו בהצלחה. הישג מדעי ראוי ביותר לכל הדעות.

שוק פתוח

אבל אם נהיה כנים עם עצמנו, גם כשאנחנו יודעים את כל זה, עדיין עולה בנו תחושת אי נוחות. טוב, בסדר, אז כדאי לייצר יהלומים סינתטיים…. אבל מי יקנה? וכאן האתגר האמיתי. הסברה הרווחת גורסת, שהצרכן לא יקנה יהלום סינתטי. אבל הסברה הזו שגויה. – במחקרים שנערכו באחרונה בצרפת גרמניה ובריטניה על ידי דה בירס [שחברת בת שלה – Element 6 (www.element6.com)היא מהחברות המתקדמות בעולם לחקר וייצור יהלומים סינתטיים], נמצא, שלפחות 25% מהנשאלים סבורים כי יהלומים סינתטיים שווים באותה המידה, אם לא יותר, מהיהלומים הטבעיים. בישראל, המילה 'סינתטי' משמשת כמילה נרדפת לחיקוי, למשהו זול יותר ובאיכות נמוכה. את העניין הזה ניתן וצריך לשנות על ידי מיתוג נכון ויח"צנות נבונה. אם טובי הקופירייטרים יתגייסו לעניין, אין ספק שלוגואים וסלוגנים המתמקדים ביתרונות היהלום הסינתטי ה'ירוק' וה'נקי', קמפיינים רחבי היקף המדגישים את ההישג המדעי יוצא הדופן ואת הטכנולוגיות המתקדמות, יכולים להשפיע על דעת הקהל ולשנות גם דעות ותיקות ומוטעות.
דוגמה לחברה (אחת מרבות) שכבר עושה את זה– חברת רנסנס, הממוקמת בפלורידה, ארה"ב (www.renaissancediamonds.com). החברה משווקת את מוצריה – יהלומים סינתטיים – בתפזורת או משובצים בתכשיטים, בשילוב עם יהלומים טבעיים. כלומר בטבעת אחת, היהלום המרכזי – סינתטי, בסביבות קרט, וסביבו יהלומים קטנים טבעיים. באתר האינטרנט מפרטת החברה את היתרונות מרחיקי הלכת של היהלום הסינתטי – Eco friendly and socially responsible. יהלומי CVD בחיתוך מושלם, ידידותיים לסביבה ובעלי אחריות חברתית. מעבר לכך, מדגישה החברה יתרונות אלה מול היהלום הטבעי. ההפקה של היהלום הטבעי כרוכה בתהליכים ארוכים – מחקר סביבתי, הקמת מכרה, כרייה, וכו'. כל אלה מגולמים במחיר לצרכן הסופי, והמחיר הזה יקר מאוד. ייצור היהלום הסינתטי קצר, ועל כן גם המחיר כדאי יותר.

תהליכי הייצור

לאור האמור לעיל, ומתוך מחשבה על הידלדלות משאבי היהלומים הטבעיים בעולם, יש לשנות כיוון מחשבה ולהכיר לעומק את הטכנולוגיה המתקדמת המאפשרת את ייצור היהלום הסינתטי, כדלקמן:

  • HPHT –High Pressure High Temperature – מכונות עצומות בעלות יכולת להגיע לתנאי חום ולחץ אטמוספרי גבוהים, משחזרות את תנאי היווצרות היהלום בטבע, ועל ידי כך גורמות לגרפיט (מינרל עשוי פחמן) להתגבש מחדש כיהלום סינתטי. (שימוש יוצא דופן בטכנולוגיה זו עושה חברת LIFEGEM האמריקאית, המציעה להנציח קרוב שנפטר על ידי גידול יהלום סינתטי מאפרו. באחרונה החברה מציעה להנציח בדרך זו גם חיות מחמד).
  • Chemical Vapor Deposition – CVD – בשיטה זו מגדלים יהלומים בתנאי לחץ נמוך, בטמפרטורה גבוהה, יחד עם שימוש בגלי מיקרו. תנאים אלה מביאים לפירוק מולקולות של גזים ולהתגבשות של יהלומים סינתטיים על מצע גידול. כיוון שבשיטה זו גבישי היהלום גדלים מתוך פלזמה – מצב צבירה של גז מיונן – יש אפשרות ליצור גבישים באיכות גבוהה, ללא תכלילים וצבע. מסיבה זו 'מאיימת' שיטת ייצור זו על תעשיית היהלומים יותר מהשיטה הראשונה.
  • Polycrystalline – PCD או Super material – 'חומר על' המיוצר בטכנולוגיה המשלבת את שתי השיטות דלעיל: גבישי יהלום CVD זעירים מותכים לכדי גביש רב גבישי על ידי תהליך HPHT. לחומר התוצאה – גביש יהלום בעל קשיות יוצאת דופן, נטול כיווני ביקוע ובלתי שביר, הניתן לעיבוד בלייזר בלבד. למוצר יתרונות מרחיקי לכת בשימושים תעשייתיים.

בעבר, נסקרו ב'היהלום' לפרטי פרטים שיטות הייצור והתקנות המחייבות לגילוי נאות. הפעם, אנו ממחישים את הנושא באמצעות איורים, המתארים את תהליכי הייצור. אנו מניחים, כי בעשורים הקרובים צפויים להתקיים, זה לצד זה, מגזרי היהלומים הטבעיים והיהלומים הסינתטיים. החששות לגבי העתיד מובנים – האם היהלום הסינתטי ישנה את שוק היהלומים באופן בלתי הפיך? האם מכירות היהלום הסינתטי ינגסו במכירות היהלום הטבעי? האם המחיר הנמוך, יחסית, של היהלום הסינתטי יגרור אחריו צניחת מחיר היהלום הטבעי? רוב הסיכויים שהתשובות לתהיות אלה הן כן. סביר להניח, שהיהלום הסינתטי ישנה את פני שוק היהלומים באופן בלתי הפיך, ורוב הסיכויים שתעשיית היהלומים הטבעיים תיפגע מכך באופן כזה או אחר. אולם, האם קיומן של "חבילות מתובלות" וערעור אמון הצרכן בתעשייה כולה עקב זליגת יהלומים סינתטיים לשוק ללא גילוי נאות לא פוגעים בתעשיית היהלומים הטבעיים גם כן?

להופעת היהלום הסינתטי בשוק יהיו גם יתרונות – תחרות שיווקית שתדגיש גם את יתרונות היהלום הטבעי למול יתרונות הסינתטי, תעסוקה – שהרי גם את היהלום הסינתטי יש לעבד וללטש, ועוד. להערכתנו, ככל שיזדרז מגזר היהלומים לחדול מהכחשת קיומם של היהלומים הסינתטיים כגורם משמעותי בשוק יהלומי הנוי, וככל שימהר למגר את הפחד – כך ייטב לכל העוסקים בענף היהלומים.

About author:

תנאי שימוש למאמרים - לחצו כאן