במהלך ההיסטוריה נתגלו מספר יהלומים בעלי תכונות שונות יוצאות דופן (כמו למשל ניקיון, גודל או צבע) או בעלי ערך היסטורי. חלקם נתגלו לפני מאות שנים וחלקם במאה ה – 20, חלקם מוצגים במוזיאונים וחלקם בידיים פרטיות, וישנם כמה שלא ידוע לנו מה מיקומם או בידי מי הם נמצאים היום:
משקל: גלם – 3106 קראט
מקור: דרא"פ
מקור השם הוא בתומס קולינאן, מייסד מכרה פרמייר, שם נתגלתה האבן ב 1905 ע"י אחד הכורים. זהו היהלום הגדול ביותר באיכות נוי שאי פעם נמצא. האבן נקנתה ע"י הממשלה המקומית וניתנה במתנה למלך אנגליה. המלך שלח את האבן לליטוש בבלגיה, שם במשך חודשים בחנו אותה, תכננו את ליטושה, הכינו ציוד מיוחד לליטושה ולבסוף ליטשו אותה ל – 9 אבנים גדולות, 96 אבנים קטנות יותר ונותרו עוד כ 19 קראט בלתי מלוטשים. שתי האבנים הגדולות ביותר נשמרו למלוכה האנגלית. שאר האבנים היו בבחינת התשלום עבור המלטש. הממשלה הדרא"פ המקומית קנתה את האבנים המלוטשות האחרות ואת חלקן נתנה במתנה למלכה מרי ב 1910.
משקל: 530.2 קראט
צבע: White
צורת ליטוש: Pear
קולינאן 1 הוא הגדול מבין יהלומי הקולינאן שנחתכו, הוא ידוע גם בשם הכוכב הגדול של אפריקה, קולינאנן 1 שבץ בשרביט הצלב של אדוארד השביעי מלך אנגליה.
משקל: 273.85 קראט
צבע: D
ניקיון: F
צורת ליטוש: HEART
מקור: דרום אפריקה
יהלום המאה התגלה בשנת 1986 במכרה פרמייר בדרום אפריקה, יהלום הגלם שקל 599 קראט, ליטוש היהלום ארך כשלוש שנים וכלל מלאכת מחשבת רבה שנעשתה בחדר תת קרקעי שנבנה במיוחד עבור ביצוע העבודה, בראש צוות הליטוש עמד אומן היהלומים גבי טולקובסקי. היהלום נדיר במיוחד בשל ניקיונו וצבעו הגבוהים במיוחד, היהלום חסר פגמים חיצוניים ופנימיים ובעל 247 פאסטות (משטחי לישוט). היהלום קיבל את שמו כיוון שהוצג במהלך חגיגות המאה של מכרות "דה בירס". השמועה גורסת כי היהלום לא נמצא עוד בבעלות דה בירס וכי יזם ממוצא ישראלי מחזיק באבן אך אין כל התייחסות רשמית לכך.
משקל: 189.62 קראט
צבע: White
ניקיון: F
מקור: הודו
מקור השם הוא ברוזן הרוסי אשר נתן את היהלום מתנה לקתרינה הגדולה מרוסיה, אך למרות זאת לא זכה באהבתה. האגדה מספרת כי מקור האבן הוא פסל של וישנו, אל הודי, שעיניו היו משובצות יהלומים. לקראת סוף המאה ה 18 , בעוד צרפת ואנגליה נלחמות על הודו, שמע עריק צרפתי שמועות על הפסל בעל עיני היהלומים. הוא המיר דתו והחל לעבוד במקדש בו היה מוצב הפסל. באחד הלילות גנב את אחת האבנים מתוך הפסל וברח. הוא מכר את האבן ליורד ים אנגלי ואחרי שהחליף בעלים מספר פעמים הגיע היהלום לאמסטרדם, שם שמע עליו הרוזן הרוסי גריגורי אורלוף. אורלוף קנה את האבן ונתן אותה מתנה לקתרינה הגדולה. בהוראתה שובצה האבן בשרביט המלכותי. למרות התהפוכות הרבות שעברו על אירופה מאז, נותר היהלום בראש השרביט המלכותי.
משקל: 140.50 קראט
צבע: White
ניקיון: לא ידוע
מקור: הודו
צורת ליטוש: Cushion
מקור השם הוא במלך צרפת לואי ה 15, אשר קרא ליהלום כך ע"ש ידידו הדוכס מאורלנס אשר אירגן את קנית היהלום. אולם היהלום לא התחיל את דרכו בצרפת. הוא נתגלה ב – 1700 בהודו ע"י כורה פשוט, אשר ברח איתו לכיוון הים. הכורה פגש יורד ים אנגלי אשר הבטיח לו חופש ונסיעה לאנגליה, אבל למעשה הרג את הכורה וגנב את האבן. האבן התגלגלה לידיו של מושל מדרס, איש בשם פיט, שהשתגע ונעשה פרנואיד בגלל השמועות על הדרך בה הושגה האבן. הוא נהג להתחפש ולא ישן פעמיים באותו מקום, הוא גם זה שמסר אותה לליטוש. האבן המלוטשת נחשבה למלאכת מחשבת ולאחת הדוגמאות הטובות של אומנות הליטוש. אז הגיעה האבן לצרפת, לידיו של לואי ה – 15 וגם לידיה של מארי אנטואנט. היהלום שימש כאמצעי לגיוס כספים, כערבות לקניית סוסים במלחמות נפוליון. בהוראת נפוליון שובצה האבן בחרבו, אותה חגר בטקס ההכתרה שלו לקיסר. כשהוגלה נפוליון לקחה אשתו את האבן וברחה עימה לאוסטריה – אולם אביה הכריח אותה להחזיר את האבן. האבן הפכה לחלק מההיסטוריה של צרפת והיא כיום
משקל: 137.27 קראט
צבע: Light yellow
ניקיון: Flawless
מקור: הודו
מקור השם הוא במסורת המספרת כי היהלום אבד כאשר צ'רלס הנועז נפל בקרב ב – 1477. איכר שעבר בסביבה הרים את האבן ומכר אותה תמורת פלורין אחד לנזיר. מקור נוסף לשם הוא בהימצאותה באיטליה באיזור פירנצה, Florence, באנגלית. המקור ההיסטורי האמין הראשון שיש לנו לגבי היהלום הם יומניו של אותו תכשיטן והרפתקן טוורנייר, (הוזכר כאן קודם). בעת ביקורו של טוורנייר באיטליה, אחד מצאצאי משפחת מדיצ'י הראה לו את האבן. כאשר הגיעה לקיצה שושלת מדיצ'י, עברה האבן במסגרת הסכמי ירושה ונישואין לידי האוסטרים ולתכשיטי הכתר האוסטריים. עם התפוררות הממלכה האוסטרו-הונגרית, ברחו אנשי משפחת המלוכה לשווייץ ולקחו עימם חפצי ערך רבים. עד היום לא ידוע מה עלה בגורלו של הפלורנטין. מוצגת במוזיאון הלובר, שם היא נמצאת מאז 1887, למעט תקופת מלחמת העולם השניה.
משקל: 128.51 קראט
צבע: fancy yellow
ניקיון: 1VS
צורת ליטוש: Cushion
מקור: מכרה קימברלי, דרא"פ
מקור השם הוא בתכשיטן האמריקאי הידוע צ'רלס טיפאני אשר רכש אותו בסוף המאה ה – 19. לאחר שנה של עבודת ליטוש קשה ואינטנסיבית ע"י טובי המלטשים, בשיתוף עם הגמולוג הראשי של טיפאני , קונז, נוצר היהלום המלוטש הצהוב הגדול ביותר. טיפאני הציג את האבן בהזדמנויות שונות וניצל אותה למטרות פרסומיות ולמטרות יחסי ציבור. מאז, גם חברות תכשיטים אחרות הלכו בעקבות טיפאני ורכשו יהלומים חשובים לאותן מטרות בדיוק.
משקל: 108.93 קראט
צבע: לא ידוע
ניקיון: לא ידוע
מקור: הודו
פירוש השם הקו הי נור הוא “הר האור". הסברה אומרת כי היהלום החליף בעלים רבים במהלך מלחמות שונות ברחבי הודו ופרס. היהלום נשאר בהודו עד כיבושה ע"י הבריטים במאה ה – 19, אז, במסגרת ההסכם שנחתם בין המוגול ההודי לממשלת הוד מלכותה, הוסכם כי היהלום יועבר לידי מלכת אנגליה. היהלום לוטש מחדש באנגליה, כיוון שהאנגלים חשבו שצורתו המקורית לא אסתטית. במהלך הליטוש איבד היהלום חלק נכבד ממשקלו המקורי: מ – 186 קראט ל – 108.93 קראט. כיום משובץ היהלום בכתרה של אם המלכה אליזבת (Queen Mother's Crown).
משקל: 88.7 קראט
צבע: צהבהב
צורת ליטוש: צר וארוך (מזכיר ארון)
מקור: הודו
שמו של היהלום ניתן לו בשל ההיסטוריה שלו בשושלת השאה הפרסי, מקורו של היהלום בהודו, הוא נתפס על ידי השליט המוגולי אכבר הגדול ועבר בירושה בשושלת השאה. היהלום לא נחשב מהיהלומים הנחשבים בעולם בגודל וביופי אך הכיתוב אשר הוא נושא מעיד על ההיסטוריה והמקור שלו. על פאותיו של היהלום חרוטים שלוש כתובות המסמלות את עברו בשושלת השאה: הראשון "ניזאם בוהראן השאה השני, שנת 1000" השני "שאה ג'האן, בנו של שאה ג'האנגיר, שנת 1051" השלישי "פתח עליי שאה סולטן השנה 1242" ב1829, הדיפלומט והסופר הרוסי אלכסנדר גריבוידוב נרצח בבירת פרס, טהרן. ממשלת רוסיה דרשה עונש חמור של האחראים לרצח. השאה שלח את נכדו לסנט פטרבורג, שייתן לצאר הרוסי ניקולאי הראשון את היהלום כאות פיוס בין הצדדים. היהלום נמצא כיום במוסקבה וממוקם בקרמלין כחלק מאוצר היהלומים הרוסי. היהלום שקל במקור 95 קראט והיה בעל 8 פאסטות (משטחי ליטוש) וכיום לאחר ליטוש מחדש הוא שוקל 88.7 קראט ובעל 15 פאסטות. ביהלום נקדח בדרך שאינה ידועה עד היום בשל חוסר ידע טכנולוגי של אותם שנים, חור כניסה לחוט כדי שיהיה ניתן לענוד אותו על הצוואר.
משקל: 68.09 קראט
צבע: F-G
ניקיון: IF
לישוט: Pear
מקור: מכרה פרמייר, דרא"פ
היהלום נקרא ע"ש אחד הזוגות המפורסמים של הוליווד: אליזבת טיילור וריצ'רד ברטון. הוא התגלה בשנות ה 60' במכרה פרמייר בדרום אפריקה. הגלם היה במשקל 240.80 קראט שלוטשו ליהלום בצורת טיפה במשקל 69.42 קראט. בעליו הראשונים הייתה אישה, שבעלה הרגיש כי תשלומי הביטוח עליו יקרים מידי ולכן הוצע היהלום למכירה פומבית. היהלום נקנה ע"י קרטייה, אולם במהרה נמכר לריצ'רד ברטון עבור אהובתו אליזבת טיילור. וכך נקרא היהלום על שמם. עם מותו של ברטון מכרה טיילור את היהלום ואת ההכנסות תרמה. לפי דיווחים נמכר היהלום בפעם האחרונה לאספן מערב הסעודית.
משקל: 67.5 קראט
צבע: שחור
לישוט: Cushion
מקור: הודו
האורלוב השחור הוא יהלום שחור (היפר לינק למאמר יהלומים שחורים), את שמו הנוכחי קיבל על שמה של הנסיכה הרוסייה נאדיה אורלוב שהיהלום היה בבעלותה. שם נוסף שבו הוא מוכר זה "יהלום העיניים של ברהמה (אל יוצר היקום ההודי), הוא התגלה בתחילת המאה ה-19 בהודו ומשקלו המקורי של היהלום לפני הליטוש היה 195 קראט. היהלום היה משובץ באחת מעיני פסלו של האל ברהמה הינדו בפונדיצ'רי, עד שנגנב על ידי נזיר והאגדה מספרת כי בעקבות הגניבה הפך היהלום למקולל ובעליו קפצו למותם. ב1932 תכשיטן מפורסם שהחזיק ביהלום קפץ אל מותו מגורד שחקים בניו יורק ובשנות ה-40 קפצו אל מותם שתי נסיכות רוסיות שהחזיקו בבעלותו. לאחר מכן רכש אותו התכשיטן צ'ארלס וינסון וחתך אותו שלוש חתיכות כדי לשבור את הקללה, הגדולה שבהן שובצה בשרשרת המוצגת בימים במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע בניו יורק.
משקל: 45.52 קראט
צבע: כחול כהה
ניקיון: REPORTADLY FLAWLESS
צורת ליטוש: Cushion
מקור: הודו
נקרא ע"ש אחד מבעליו הקודמים – הנרי פיליפ הופ. את היהלום מצא הרפתקן ותכשיטן צרפתי בשם טוורנייר שנדד ברחבי הודו בחיפוש אחר אבנים. הוא מצא את היהלום הכחול והביא אותו למלך צרפת דאז, לואי ה 14. המלך הצרפתי הורה ללטש מחדש את היהלום לצורת לב וכך הפך היהלום מבעל משקל של 112 קראט לבעל משקל של 69.03 קראט. במהלך המהפכה הצרפתית הוא נגנב מאוצר המדינה, החליף ידיים פעמים מספר ולבסוף הגיע לידיו של אותו הנרי פיליפ הופ באנגליה. האגדה מספרת כי לאחר שהיהלום עבר בירושה לקרוב משפחה רחוק של אותו הופ הוא החליף עוד מספר בעלים עד שהגיע לידיו של פייר קרטייה אשר מכר אותו לאשת חברה אמריקאית. פעם נוספת החליף היהלום בעלים ונקנה ע"י הארי וינסטון, אשר תרם אותו למוזיאון הסמית'סוניאן בוושינגטון, שם הוא מוצג עד היום. את היהלום מלווה שמועה עיקשת כי הוא מביא מזל רע לבעליו: טוורנייר שנהרג במהלך מסע אחר בהודו, לואי ה 14 שמת ממחלת האבעבועות, קרוב המשפחה של הנרי פיליפ הופ שאשתו עזבה אותו תוך כדי שהיא מאשימה את היהלום במזל הרע שהוא מביא, אשת החברה שבנה נהרג, בעלה שאיבד את שפיותו וביתה שהתאבדה.
משקל: 28.15 קראט
צבע: ורוד בהיר
מקור: הודו
ליטוש: Cushion
היהלום נקרא על שם העיר אגרה בהודו. משקלו המקורי לפני שלוטש מחדש היה 32.24 קראט. הסיפור על היהלום האגרה אומר כי כאשר השליט המוגולי כבש את אגרה הוא קיבל לידיו אבנים יקרות מבני משפחת ראג'ה כהצהרה לכניעתם וכאות תודה להשארתם בחיים. לאחר מספר שנים בהן היהלום היה ברשות המוגולים הוא עבר לידי שאה פרסי בשם נדיר, לאחר מכן בדרך לא ברורה להיסטוריונים חזר היהלום להודו. בשנת 1844 נרכש היהלום על ידי הדוכס צ'ארלס מברונזוויק, מגדולי אספני התכשיטים בעולם. היהלום נרכש על ידי חברה מהונג קונג ולוטש מחדש ומשם משקלו וצורתו הנוכחיים.
משקל: 10.73 קראט
צבע: צהוב
ליטוש: Cushion
מקור: דרא"פ
נקרא כך בשל היותו היהלום הראשון שנתגלה בדרא"פ בסוף המאה ה 19. חשיבותו לא נובעת ממאפייניו יוצאי הדופן, אלא מבחינה היסטורית. היהלום נמצא ע"י האירופאי ארסמוס ג'ייקובס ב – 1866, אשר נתן את האבן הנוצצת מתנה לאחותו, מבלי לדעת כי הוא מחזיק בידיו יהלום. מבקר בביתו של ג'ייקובס זמן מה לאחר מכן ששמע את הסיפור חשב כי מדובר ביהלום (ואף וידא את העניין ע"י שריטת חלון הבית עם היהלום). אותו מבקר נתן את היהלום לאשתו וב 1867 התנדב אירופאי אחר שישב באיזור לקחת את האבן לבדיקה. האבן נשלחה בדואר לבדיקה גיאולוגית והתשובה לא איחרה להגיע, אכן מדובר ביהלום וסביר להניח כי המקום בו נמצא יהלום זה מכיל עוד רבים שכמותו. האבן הופיעה בתצוגה בפריז ב – 1867 ואח"כ נעלמה עד שנרכשה ע"י דה בירס ב – 1966. כיום היא מוצגת במוזיאון בקימברלי, בדרום אפריקה.
משקל: 6.1 קראט
צבע: ורוד
ליטוש: Princess
בשנת 2002 קנה השחקן בן אפלק מהתכשיטן הארי וינסטון טבעת אירוסין בסכום של 1.2 מיליון דולר בעבור ארוסתו דאז הזמרת והשחקנית ג'ניפר לופז. לאחר כשנתיים בשנת 2004 כאשר הזוג נפרד החזירה לופז את הטבעת לאפלק. אומנם אין מדובר ביהלום נדיר ביחס לשאר היהלומים שהוצגו אך מדובר בהתחלה של טרנד שהשפיע על תעשיית היהלומים בו נשים רבות רצו לקבל יהלום ורוד בטבעת האירוסין שלהן.
תנאי שימוש למאמרים - לחצו כאן