מוסד הבוררות של הבורסה ליהלומים

אתה נמצא כאן: ראשי \ הבורסה ליהלומים \ מוסד הבוררות של הבורסה ליהלומים
BURSA LOGO
1 יולי 2015 - 13:26, הכותב , בתאריך הבורסה ליהלומים, מידע מקצועי, Comments off

בוררות מהי?

 

Untitled-2

הגדרה

"הבוררות היא הכרעה בסכסוכים על דרך של שפיטה, שמרבית הסדריה נקבעים על ידי הצדדים המסוכסכים – למן מינוי הבורר, קביעת הדין המהותי, סדרי הדין ודיני הראיות ועד קביעת המועד לפסק הדין."

(סמדר אוטולנגי)

מטרת הבוררות

עיון בדברי ההסבר להצעת חוק הבוררות מעלה תשובה לשאלה "מהי מטרת הבוררות?":

"…ייעודה העיקרי שהוא לשמש אמצעי נוח, מהיר וחסכוני ליישוב סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט ולהקל על ידי כך את המעמסה שעל בתי המשפט."

לבוררות שתי מטרות עיקריות; האחת, להקל על הצדדים על ידי התדיינות "פשוטה" ביחס לבית המשפט. השנייה, להקל על מערכת המשפט הקורסת תחת הנטל. הבוררות תהה לצידו של בית המשפט, אך זאת תעשה תוך משוחררות מהדרישות המרובות של מערכת המשפט.

יתרונות הליך הבוררות

  1. מהירות, סעיף ט"ו לתוספת חוק הבוררות קובע כי על הבורר להכריע בסכסוך תוך שלושה חודשים מהיום בו התחיל לדון בו והוא רשאי להאריך בשלושה חודשים נוספים לכל היותר, אלא אם כן סיכמו הצדדים אחרת.
  2. הצדדים חופשיים מהדין המהותי, יפים דברי כבוד השופט ברנזון בר"ע 125/68 שחב נ' שחב:
    "הצדדים חופשיים להשתחרר מאזיקי הפרוצדורה ודיני ראיות נוקשים ואף מהדין המהותי, ולהסכים על קיום דיון מעשי ועניני בבוררות."
  3. הבורר מוסכם על שני הצדדים לפי סעיף 10 חוק הבוררות, זאת בניגוד להליך המתנהל בבית המשפט אשר לא מאפשר לבחור את השופט.
  4. דיסקרטיות של הדיון, אומנם הדבר לא מעוגן בחוק, אך קיים נוהג של מדיניות בדיוני בוררות שלא ניתן להכניס אדם זר לדיון או לפרסם את תוכנו. חשוב לציין שאין מדובר בחיסיון מחולט במיוחד כאשר מדובר במסמכים אשר הובאו בפני הבורר. כבוד השופט עמית ערך דיון מעמיק בפסק דין שניתן בעליון בשנת 2013 ברע"א 4781/12 עיני קונדיטוריה נ' בנק לאומי, בנושא חסינות מסמכים שהוצגו בהליך בוררות. שם גרס כי יש חשיבות לחיסיון ההליך שכן מטרת הצדדים לקיים את הדיון בדיסקרטיות. מאידך, יש להיזהר מהענקת חיסיון מוחלט שמא יהפוך הליך הבוררות ל"בית קברות לראיות".

חסרונות הליך הבוררות

  1. סמכותו של הבורר היא לדון בנושא נדון הסכסוך בלבד ובפני הצדדים לבוררות, אין לו סמכות כלפי צד ג'.
  2. לעיתים הבורר לא משפטן וכאשר יתקל בשאלה משפטית, יידרש לפנות לבית המשפט.

הסכם בוררות

הסכם בוררת הינו חוזה אשר צדדיו מבטאים דרכו את רצונם למסור סכסוך שנתגלע להכרעתו של בורר כתחליף לבית המשפט. ד"ר דפנה קפליוק מגדירה בספרה "בוררות ושפיטה" הסכם בוררות:

"הסכם בוררות הוא התחייבות חוזית שבגדרה מבטאים הצדדים את הסכמתם למסור סכסוך שביניהם להכרעת בורר במקום לבית המשפט."

הליך הבוררות, שואב את כוחו מסעיף 1 לחוק הבוררות:

"הסכם בוררות" – הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו;

בהגדרת הסכם בוררות לפי סעיף 1 חוק מצוינים שני סוגים של הסכמים, הסכם עתידי והסכם בדיעבד, כיוון שביסוד הבוררות עומד הסכם, יחולו על ההסכם דיני החוזים. למעשה כאשר עולה משבר בין הצדדים יכול אחד הצדדים להסכם לפנות לערכאה משפטית. במצב כזה יכול הצד השני לבחור אחד משני מהלכים הבאים, הראשון, להסכים על התדיינות מול שופט ולוותר על זכותו החוזית התנהל מול בוררות להכרעת הסכסוך. השני, לבקש מבית המשפט שלא לדון בהפרה הטעונה, בכך בית המשפט לא כופה על קיום בוררות, אלא מציב בפני הטוען להפרה, לקבל את ההפרה או לפנות לערכאת בוררות מעין כפייה עקיפה של הליך בוררות. בע"א 491/76 גאולים נ' צדוק נקבע כי צד שחתם על הסכם אינו יכול לחזור בו מהסכם הבוררות והוא חייב להתדיין בבוררות, ואם הצד יבחר לא להופיע הבורר יוכל לפסוק בהיעדרו.

העילות לביטול פסק בוררות

פסק בורר מהווה סיום הסכסוך, למעשה הינו מעשה בית דין שנעשה בין הצדדים לסכסוך. סעיף 24 לחוק הבוררות מונה עשר עילות לביטול פסק בוררות, ואילו סעיף 26(ב) לחוק אומר שהעילות יכולות גם לשמש לביטול חלקי של הפסק, השלמתו, תיקונו או החזרתו לבורר.
לא היה הסכם בוררות בר-תוקף – עילה טכנית אשר דורשת בחינה אוביקטיבית של ההסכם על פי דיני החוזים, לדוגמה, כשירוץ, או קיבול ההסכם על ידי הניצע, חוקיותו של ההסכם, אילוץ וכו'.
הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין – הכוונה היא לבורר שלא נתמנה כהלכה, סעיפים 8, 9 ו12 מגדירים כיצד ימונה בורר על ידי בית המשפט, אך בפועל יכולים הצדדים לקבוע דין משלהם לגבי אופן מינוי הבורר. יתרה מכך, בע"א 660/70 פרנץ נ' ישראל, נאמר כי בעל דין שלא טען בתחילת ההליך לגבי אופן מינוי של הבורר לא יוכל לטעון זאת לאחר קבלת פסק הבוררות
הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו – לרוב אין מדובר בעילה לביטול מלא של פסק הבוררות ולכן עילה כזאת ככל הנראה תחזור להשלמה אצל הבורר על ידי בית המשפט.
הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן – כדי לתקוף את פסק הבוררת דרך עילה זו חובה שתהיה דרישה להתניה למתן הנמקה לפסק בהסכם הבוררות. בדומה לעילה הקודמת לרוב לא מדובר עילה שמחייבת ביטול מלא של הפסק, נראה כי די בהחזרת הפסק לבורר להשלמת ההנמקות הדרושות.
הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן – בדומה לסעיף הקודם, כדי לתקוף את פסק הבוררת דרך עילה זו ישנה דרישה להתניה בהסכם לפסיקה על פי דין. הדרישה השנייה היא כי תהיה סטייה של הבורר מין הדין זאת תוך ידיעה קודמת למה הייתה צריכה להיות החלטתו אם היה נוהג על פי הדין. עם זאת בית המשפט העליון בפרשת נתיבי איילון פסק כי טעויות של הבורר בפירוש הדין אין בהן כדי עילה לביטול הפסק.
הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו – עילת ביטול "טכנית" יחסית שכל שעל בית המשפט לבדוק הוא האם המועדים הקבועים עברו, באם עברו המועדים יבטל בית המשפט את הפסק, באם לא ימצא עיוות דין ישתמש בסעיף 26(א) לחוק ויאריך את המועד למתן הפסק.
תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור – – סעיף 30 לחוק החוזים קובע כי חוזה הסותר תקנת ציבור – הינו פסול ולכן בטל, יתרה מכך, הדגיש המחוקק בסעיף 3 לחוק הבוררות כי "אין תוקף להסכם בוררות בענין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים". אך באם ישנו חוזה פסול שאי החוקיות שלו נעשתה על ידי צד אחד ויש בו סעיף בוררות, יהיה ניתן לתת תוקף לסעיף הבוררות.
קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד – הקבלה למשפט חוזר בהליך אזרחי. העילות לקיומו של דיון חוזר לאחר שניתן פסק דין חלוט: פסק הדין הושג בתרמית – הוצגה לביהמ"ש ראייה, שאיננה ניתנת לסתירה ועליה בוסס פסק הדין לאחר מכן נתגלה כי היא מזויפת. מתגלות ראיות חדשות – לראיות אלו דרושים שני תנאים: בעל הדין המבקש להציגה צריך לשכנע את ביהמ"ש שהוא לא יכול היה להשיג את אותה ראיה, שלא ידע אודותיה או שהייתה מונחת במקום שלא יכול היה להידרש לה. שנית, ביהמ"ש ישתכנע שבכוח ראיות אלו ניתן לשנות את פסק הדין.
הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות – הבורר פסק בעניין שלא לפי ההסכם שהסמיך אותו, מאידך, במקרים מסוימים אם ידון נושא במהלך הבוררות שלא מצוין במפורש בהסכם, אך הצדדים בפועלם הראו כי הם אינם מתנגדים להכרעתו של הבורר בנדון, תחשב פעולה זו כהסכמה מכללא להוסיף את הנושא להסכם.
לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו – לפי אוטולנגי במאמרה "על העילות לביטול פסק בורר", עילה זאת הינה הביטוי של אחד מכללי הצדק הטבעי:
"עילת ביטול זו מבטאת, למעשה, אחד מכללי הצדק הטבעי, והוא שמיעת הצד השני — audi alteram partem. יש ל תת ל כל אחד משני הצדדים א ת האפשרות להעלות א ת טענותיו ולהוכיחן."
כלומר, לא ניתן לשמוע עדים מבלי מתן אפשרות לחקור אותם, לא ניתן להביא מסמכים מבלי שאפשר יהיה להגיב עליהן ולא ניתן לסיים דיונים ללא הועה מראש לצדדים ומתן אפשרות להביא עדים. כלומר אין הפטור מהדין המהותי פוטר מכללי הצדק הטבעי.

מוסד בוררות של הבורסה ליהלומים

אין זה מן הנמנע כי יתגלעו סכסוכים עסקיים בין חברי הבורסה, לשם כך הקימה הבורסה את מוסד הבוררות, שמטרתו לתת מענה שיפוטי לעל המחלוקות העסקיות בין חברי הבורסה.

סמכות מוסד הבוררות

מוסד הבוררות של הבורסה הישראלית ליהלומים שואב את כוחו מתקנות הבורסה, התקנות מהוות הסכם בין חברי הבורסה ובין החברים לחברה. ההסכמה על תקנות הבורסה הינה מחייבת לכל מי שחפץ להיות חבר בורסה, לפיכך כשהצטרף אדם לחברות בבורסה הוא מקבל על עצמו הסכם בוררות לפי ההגדרות בסעיף 1 לחוק הבוררות.

"עצם החתימה על הבקשה להתקבל כחבר הבורסה, פרט למקרה שהבקשה תדחה, פרושה גם התחייבות למלא אחרי, ולפעול בהתאם לכל הנדרש מעצם מהותה של החברות בבורסה לרבות לציית לכל תקנות החברה כפי שהיו מעת לעת, לרבות סעיף הבוררות הקבוע בתקנות ולכל ההחלטות של האסיפות הכלליות של החברה כפי שיהיו מעת לעת וכל לכל החלטת דירקטוריון של החברה…"
(תקנה 71ו)

מבנה מערכת הבוררות

ככלל, מערכת הבוררות לעולם תונחה על ידי הועדה משפטית, ותורכב משלוש ערכאות, תורנים, בוררות ובוררות עליונה.

הועדה המשפטית

הועדה המשפטית תמונה על ידי הדירקטוריון, ותמנה לפחות חמישה חברים החברים בדירקטוריון החברה. תפקידיה העיקריים של הועדה: להחליט בדבר כשירות התובענה להתדיין במסגרת הבוררות. לבחור את חבר הבוררים. להחליט האם להעמיד חבר לדין משמעתי. להאריך את המועד הגשת בקשה לפניה מחודשת על החלטת ערכאת הבוררות הראשונה. להביא לידי הדירקטוריון כל שאלה משפטית שאינה מפורשת בתקנות.

תורנים

התורנים הינם חברי דירקטוריון, אחת לשבועיים ממנה הדירקטוריון שניים מחבריו כתורנים, כדי לשמור על הסדר ולפסוק בנושאי סדר, נוהג והתנהגות באולמי הבורסה. לתורנים תהה סמכות לדון ולהחליט בנושאים הבאים: (1) סירוב למלא פסק בוררות. (2) סירוב לחתום על פסק בוררות. (3) ענייני סדר, נוהל, נוהג והתנהגות. (4) העברת דיון להנהלה או לוועדה משמעתית. (5) הטלת קנסות עד 10,000$ והשעיה מחברות עד 14 ימים. בנוסף, רשאים לתת הוראות לצדדים בסכסוך.

חבר בוררים

הבוררים בכל תביעה יבחרו מתוך "חבר הבוררים", גוף זה כולל 70 חברים הנבחרים ע"י אסיפה הכללית השנתית של הבורסה ומספר נוסף של חברים הממונים ע"י הנהלת הבורסה אם היא מוצאת לנכון. לבוררים הסמכויות הבאות:

  1. לחקור טענות עובדתיות.
  2. לקרוא, לכנס ולשמוע את הצדדים ואת העדים.
  3. לדרוש מהצדדים והעדים להציג מסמכים לצורך בירור טענות.
  4. להתייעץ עם מומחים.
  5. לדרוש בטחונות.
  6. לקנוס צד שאינו מציית להחלטתו, מתייצב לדיון, מתנהג שלא כראוי עד 10,000 דולר.
  7. לשמוע ולפסוק בתביעה, להוציא החלטת ביניים כולל צו מניעה ועיקול, להורות על הפקדת סחורה בידי בוררים.
  8. להטיל הוצאות דיון על הצדדים.
  9. לא יחויב בנימוק החלטותיו.
  10. לנהל דיון ולהוציא החלטה בלא נוכחות אחד מהצדדים.

הליך הבוררות

כל תביעה שיסודה סכסוך הקשור במסחר באבנים יקרות או מהיחסים ההדדיים בין חברי הבורסה, תובא לבוררות.

הליך הגשת התביעה

התובע יגיש תביעה בכתב למזכירות הועדה המשפטית וישלם אגרה מתאימה, אין הגדרה של צורת כתב התביעה. למעשה הדרישות היחידות הקיימות הן כי כתב התביעה יהיה תמציתי, ויופיע בו נושא הסכסוך ודרישות התובע. הנתבע יכול להגיב לכתב התביעה עד המועד הראשון שנקבע לדון בתביעה, אין מדובר בדרישה לכתיבת כתב הגנה. חבר שקיבל הזמנה להתייצב לבוררות מחויב לחתום עליה ועליו לדייק בהגעה לבוררות, אי התייצבות ללא סיבה תוביל למתן קנס.

אגרות

חבר המגיש כתב תביעה יהיה חייב באגרה שתשולם עם הגשת כתב התביעה. תביעה שלא תשולם בגינה אגרה לא תתקבל ולא תשמע. נכון לשנת 2014 גובה האגרה לפניה לערכאה ראשונה תהיה בסך של 150 דולר אמריקאי ואילו פניה מחודשת לערכאה השנייה תהיה בגובה של 1.5% מערך התביעה, אך לא תהיה מתחת ל150 דולר ולא תעלה על 5000 דולר. כל חבר רשאי לבקש פטור מלא או חלקי מתשלום האגרה, כמו כן, יכול גם לבקשה דחייה חלקית או מלאה של תשלום האגרה. הועדה משפטית תתחשב רק במקרים בהם המבקש נעדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה.

בוררות כאשר אחד מהצדדים אינו חבר בורסה

אם הנתבע הינו חבר בורסה, יכול התובע שאינו חבר לפנות לוועדה המשפטית שתחייב את חבר בורסה להתדיין בבוררות בבורסה והחבר יחויב להתייצב לכך.

פטור מאחריות

תקנה 113 א' לתקנות הבורסה היא המקבילה לסעיף 8 לפקודת הנזיקין: המעניקה חסינות לשופט בפני תביעה ברשלנות על פעולה שנעשתה בשיקול דעת במסגרת שיפוטו.

אופן בחירת הבוררים בדיונים

בשתי הערכאות תהיה בחירת הבוררים באופן הבא: בסמוך לקבלת כתב התביעה, תערוך הועדה המשפטית או יו"ר הועדה הגרלה לבחירת 7 בוררים מתוך חבר הבוררים. אם מדובר בהרכב המחייב מינוי של חבר דירקטוריון, תקיים הועדה המשפטית או יו"ר הועדה בצירוף של חבר ועדת הביקורת הפנימית הגרלה לבחירת החבר. השמות שעלו בהגרלה ימסרו לצדדים, וכל אחד מהם רשאי לפסול בורר אחד מהרשימה (פרט לבורר שמונה מתוקף תפקידו כחבר דירקטוריון), תוך יום עבודה אחד מרגע שקיבלו את השמות. הבוררים שלא נפסלו על ידי הצדדים ישמשו כבוררים בסכסוך לפי הסדר בו הם רשומים ברשימה. אם אחד מן הבוררים הראשונים ברשימה לא יכול או אינו מעוניין לשמש כבורר יבחר כבורר החבר הבא ברשימה, אם יחסר בורר תיערך הגרלה נוספת. אם במהלך הדיון יעדר בורר או יתפטר מתפקידו יבוא במקומו החבר הבא ברשימה.

זכות ייצוג על ידי טוען

כל צד שמעוניין כי במהלך הבוררות ייוצג על ידי טוען יוכל לעשות כן, בתנאי שהטוען חבר בורסה שלא עוסק פעיל בעריכת דין או משמש כבורר ושלא מקבל שכר בעבור תפקידו. סעיף זה נבחן על ידי בית המשפט בע"א 468/89 בלע נ' בורסת היהלומים, שם קבע כבוד הנשיא שמגר:

"בית המשפט לא מצא כל פסול בתקנה הנ"ל, וזאת על רקע הצורך לנהל דיון זול ומהיר בענייני משמעת תוך-ארגוניים"

ערכאות הבוררות

ערכאה ראשונה

הבוררות בערכאה הראשונה תובא בפני שני בוררים. במידה ומדובר במקרה דחוף או מיוחד, התורנים השבועיים ישמשו כערכאת בוררות ראשונה. כיוון שהערכאה הראשונה נידונה בפני שני בוררים, יכול להיות מצב בו הבוררים לא יצליחו להגיע לידי הסכמה. במקרה כזה עליהם להודיע על כך לוועדה המשפטית וזו תמנה לפי שיקול דעתה בורר נוסף.

ערכאה שנייה (בוררות עליונה)

מתי ניתן יהיה לערער לערכאה שנייה? כאשר הנושא התביעה שנידונה בערכאה הראשונה עולה על 6,000 דולר או שווה לו או לדעת הבוררים בערכאה הראשונה הנושא שווה ל6000 דולר. במקרים בהם תינתן זכות פניה מחודשת על החלטת הערכאה שראשונה, הבקשה לדיון מחודש תוגש תוך שבוע מיום מתן ההחלטה. מתי לא יהיה ניתן לערער לערכאה שנייה? באופן עקרוני כל החלטה של בוררים שניתנה על בסיס הסכמת הצדדים הינה מחייבת ולא ניתן יהיה לערער עליה. נוסף על כך, אם נשוא התביעה הוא מימוש ערבות של חבר לטובת חבר אחר מכוח תקנות הבורסה או מימוש ערבות להבטחת הלוואה שניתנה לחבר מהקרן לעזרה הדדית או מימוש ערבות לחיובי שוכר נכס בבניין הבורסה.

הרכב הבוררים בערכאה השנייה

אם ערך התביעה או ערך החלטת הבוררים בערכאה הראשונה אינו עולה על 500,000 דולר, תדון ערכאת הבוררות השנייה בהרכב של שלושה בוררים, שלא לקחו חלק בערכאה הראשונה. אם ערך התביעה או ערך החלטת הבוררים בערכאה הראשונה עולה על 500,000 דולר, תדון ערכאת הבוררות השנייה בהרכב של חמישה בוררים, שלא לקחו חלק בערכאה הראשונה, אחד מהם יהיה חבר דירקטוריון שישמש גם כיו"ר הערכאה, יש המכנים ערכאה בהרכב זה ערכאה שלישית.

סופיות הדיון

החלטת בוררים שניתנה במסגרת הערכאה השנייה הינה סופית ולא ניתן יהיה לערער עליה.

ערעור על פסק בוררות מול בית המשפט

פנייה לערכאה משפטית, תחשב כהפרת אמון בין חברי הבורסה. במרוץ השנים פנו מספר פעמים חברי בורסה לבית המשפט בבקשות לביטול פסקי הבוררות שניתנו כנגדם. אך עד היום (2014) לא ניתן פסק דין אחד המבטל פסק בוררות של הבורסה. בעניין זה יפים דבריה של כבוד השופטת פרוקצ'ה רע"א 7882/07 קוזי נ' בן יהודה:

"רשות ערעור על החלטת בית משפט לפי חוק הבוררות, אינה ניתנת כדבר שבשגרה. שמורה היא למקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה מיוחדת בעלת אופי משפטי או ציבורי החורגת מעניינם המוגדר של הצדדים למחלוקת, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין. ריסון שיפוטי זה מגשים את תכליתו של חוק הבוררות, שהצר את הביקורת הערעורית על החלטות בית משפט בענייני בוררות והגבילן לערעור ברשות בלבד. הוא מתחייב ממהותו של מוסד הבוררות, כמנגנון חלופי להכרעה בסכסוכים בדרך מהירה וצודקת, שאינו כפוף בהכרח לכללי סדר הדין ודיני הראיות, ומושתת על רצון הצדדים …"

סיכום

נראה כי הדיון בבוררות, בין אם בבורסה ובין אם במקומות אחרים, ינוע על גבי ציר דמיוני אשר בקצהו האחד עומד עיקרון היעילות ובקצהו השני עומד עקרון ההגינות. על הבורר תמיד לנסות לנהל את הליך הבוררות תוך איזון בין הערכים, הניסיון המתמיד לאזן בין הערכים, מציב בפני הבורר אתגר שאין שני לו. שכן, מחד אם ינסה להיצמד רק לאותם כללי "הגינות" עלול הוא לפגוע בתכליתה של הבוררות, כפי שנאמר בדברי ההסבר להצעת חוק הבוררות "ייעודה העיקרי שהוא לשמש אמצעי נוח, מהיר וחסכוני ליישוב סכסוכים". מאידך, אם ייצמד הבורר לעיקרון המהירות והיעילות הוא יכול לפגוע בעקרון ההליך ההוגן. בבחינת הליך הבוררות של הבורסה נראה כי תקנות הבורסה לגבי הליך הבוררות נותנות מענה וכלים לבורר לפסוק לפי כללי הצדק תוך יישום מטרת הבוררות. יתרה מכך, הגינותו של מוסד הבוררות של הבורסה נבחן תחת כותלי בית המשפט לא פעם, ובכל אותם פעמים, נמנע בית המשפט מלבטל פסקי בוררות שניתנו בבורסה זאת מתוך הנחה כי לא רק שלא נמצאו פגמים בהליכים אלא גם ההליך משקף את רצון הצדדים לפתרון הסכסוך תחת מטריית מוסד הבוררות של הבורסה עוד בעת כניסתם לחברות.

About author:

תנאי שימוש למאמרים - לחצו כאן