מגמות חדשות בדירוג יהלומים

אתה נמצא כאן: ראשי \ גמולוגיה \ מגמות חדשות בדירוג יהלומים
4cs
1 ספטמבר 2015 - 11:22, הכותב , בתאריך גמולוגיה, מידע מקצועי, אין תגובות

מגמות חדשות בדירוג יהלומים: חמשת ה-C ושני ה-B

תמונה2

בעשור האחרון – ובמיוחד בשנים האחרונות – התפתחו מגמות חדשות בדירוג יהלומים מעבר לשיטה המקובלת של ארבעת ה-C: משקל (Carat), צבע (Color), ניקיון (Clarity) ועבודה (Cut). מגמות אלו צצו בעולם בו הגלם נשלט באופן מרוכז פחות מבעבר ולקוחות משכילים יותר, כולל מידע זמין על מחירי שוק של יהלומים. מגמות אלו הן תוצאה של כוחות כלכליים גלובאליים, בלתי ניתנים לעצירה, הפועלים בעשורים האחרונים. התכשיטן או היהלומן שלא יכיר מגמות אלו לא יוכל להתאים את עצמו אליהן ולכן יפגע מהן.

לפני שנים רבות, בעידן פשוט יותר, איש קנה לאישה יהלום – בדרך כלל טבעת אירוסין – כדרך להביע את אהבתו אליה (אפילו "מנהג" זה הוא תוצאה מכוונת של מאמצי שיווק ארוכי שנים של סינדיקאט דה בירס, באמצעות הקמפיין זוכה הפרסים שלהם "A Diamond is Forever" – "יהלומים הם לנצח", שנועד להגביר את הביקוש ליהלומים בעולם בו דה בירס שלטה על רוב הגלם. מאמצי השיווק של הסינדיקאט החלו בארה"ב והופנו מאוחר יותר ליפן ולמדינות נוספות). בתקופה בה הגיעו מחירי הזהב והיהלומים לשיאם, בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, אנשים החלו לרכוש יהלומים למטרות השקעה בנוסף לשימוש בתכשיטים. כיוָן שמחירי היהלומים היו תלויים באיכותם ורוב הקונים לא היו מתורגלים בדירוג או הערכת יהלומים, המסחר הספקולטיבי ביהלומים התבצע סביב יהלומים שדורגו על-ידי מעבדות גמולוגיות. בשיא הטירוף של אותם זמנים, יהלומים נקנו ונמכרו לעיתים קרובות ללא בחינה הסתכלותית, אלא אך ורק על בסיס התעודה שלהם. לוחות מחירי יהלומים – הדומים ללוחות מחירי מניות – היוו בסיס סמכותי למחירי השוק.

שיגעון ההשקעה ביהלומים הגביר מגמה שהתפתחה במשך מספר שנים – הערכת יהלומים או דירוג איכות יהלומים על-ידי גמולוגים מאומנים במעבדות עצמאיות. מגמה זו קיבלה עידוד מגורמים מכובדים בשוק התכשיטים, כמו ארגון ה-JA (אגוד התכשיטנים) ששאף להשכיל לקוחות בנושא ארבעת ה-C. לאחר המפולת במחירי היהלומים,(תחילת שנות ה-80) ניסו הסוחרים למכור את יהלומיהם שקיבלו תעודות ללא התעודות, תוך ניסיון לחזור למסחר על בסיס יופי ורומנטיקה של האבנים.

התעוררות רשת האינטרנט, עם אתרים המספקים מידע על הערכת יהלומים, תרם ליצירת לקוחות משכילים. עובדה לא מפתיעה היא, שאתרים רבים מהדרים עצמם על-ידי לימוד הלקוח, בדיוק כפי שעושים תכשיטנים וסוחרים רבים. כך, הלקוח של היום יודע יותר על יהלומים ועל הגורמים המשפיעים על יופייָם מאשר הוא ידע אפילו לפני חמש שנים. כמובן, שמעט ידע עלול להיות מסוכן. העובדה שאתרים רבים מציגים מידע סותר, עלולה להותיר את הלקוח מושכל יותר מבעבר אך בטוח פחות ברכישתו. לסיכום, התכשיטן או הסוחר של היום צריך לספק ללקוחותיו מידע כדי שיוכלו להעריך את מה שהם קונים, אך גם הרגשת ביטחון לגבי נכונות קנייתם.

האירועים האחרונים מגבירים את הצורך במידע ובביטחון: עם התגברות חוסר הודאות בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר, אמריקנים רבים שמים דגש על ערכי המשפחה ולעיתים מביעים זאת על-ידי קניית תכשיטים כמתנות. במקביל, המיתון הכלכלי גורם להם להיות זהירים יותר בכספם. בנוסף, המודעות הציבורית ההולכת וגוברת בנושא "יהלומי מריבה", אשר מכירתם מממנת מלחמה אכזרית באנגולה ובמקומות נוספים, עלולה לגרום לקונים מסוימים להדיר רגליהם מקניית יהלומים ללא מקור ידוע.

הימים של נאמנות לקוח ללא תנאי לתכשיטן "המשפחתי" הולכים ונעלמים, אם לא נעלמו כבר. כיוָן שמוצרי התכשיטנים ניתנים להשוואה על בסיס איכות האבן ומחירה, לקוחות מבצעים השוואה זו. בנוסף, מכיון שתכשיטנים קונים יהלומים מאותם יצרנים ויצרנים רבים קונים גלם מאותם מקורות, כמעט ולא ניתן להשיג יתרון במחיר. לבד, כמובן, מהסוחרים באינטרנט. זהו ה-C החמישי – מחיר (Cost), המשחק היום תפקיד גדול יותר מבעבר.

סך המכירות באינטרנט עלה בשנת 2002 ב-34% בהשוואה לנתוני השנה הקודמת והמספרים הולכים וגדלים משנה לשנה. לקוחות שלפני שנים חששו מאוד מפני גניבת מספר כרטיס האשראי שלהם באינטרנט התגברו מאז על פחדיהם. סביר להניח, שסוחרי היהלומים באינטרנט – כמו עמיתיהם בענפים אחרים – ימשיכו להנות מהתקורה הנמוכה של מסחר באינטרנט ויגדילו את נתח השוק שלהם, על חשבון הסוחרים המסורתיים.

סוחר יכול לנצל לטובתו את התקורה הנמוכה הזו אם יקנה את יהלומיו באינטרנט דרך אתרים כמו Polygon, Idex, Rapaport, IDEX וכו'. סוחרים רבים יספקו על גבי האתר גם קובץ שרין (.sarin) או אוגי ( OGI) המכיל מידע תלת-מימדי מפורט על היהלום המוצע, אותו ניתן להוריד למחשב ולבחון את איכות העבודה של היהלום וכך לחסוך את הוצאות שליחת היהלום לשם בדיקה לקראת רכישה אפשרית. סוחר המציע יהלומים למכירה באינטרנט יכול להשיג יתרון על מתחריו אם יצרף למידע שהוא מפרסם קבצי שרין או אוגי, המספקים מידע נוסף לקוניו.

אז מה על הסוחר או היצרן לעשות בנסיבות אלו? התשובה הראשונה חייבת להיות פיתוח יכולת לספק את כל המידע שהלקוח רוצה או צריך. לא מדובר פה רק על תעודות – בהחלט מדובר גם על מידע מפורט יותר לגבי היהלומים. בסופו של דבר, התעודה היא פיסת נייר המציגה מסקנה, לעומת מעמד המכירה המאפשר לסוחר להציג את הנימוקים שמאחורי המסקנה.

סוחר יכול להוכיח בקלות שיהלום מסוים שייך לתעודה מסוימת, אם מספר התעודה כתוב בלייזר על רונדיסט היהלום. ישנה אפילו לוּפָּה מיוחדת המאפשרת צפייה נוחה בכיתוב שעל יהלום משובץ. לאבנים לא משובצות, מומלץ להשתמש בלופה של פי 10.

אם היהלום לא מסופק עם תעודה, ייתכן והסוחר ירצה להדגים ללקוח את צבעו האמיתי של היהלום באופן ישיר. זהו לא רעיון חדשני – יהלומנים רבים מציגים ללקוחותיהם את ניקיון היהלום על-ידי שימוש במיקרוסקופ. אם זאת, אפילו גמולוג מנוסה עלול להיתקל בקושי בהדגמת צבע היהלום ללקוח בלתי מנוסה באמצעות סֶט אבני מאסטר. במקרה זה, מכונה לבדיקת צבע תספק פתרון מהיר וסיסטמטי (הצגת תוצאה דומה בבדיקות חוזרות), שאינו תלוי בתפיסת העין האנושית. המכונה הזולה ביותר בקטגוריה זו היא של Austron, המציגה את צבע היהלום רק על גבי הסקאלה לבן-צהוב. המכונה המשוכללת יותר היא של Gran (חברת בת של שרין), המודדת על פני כל ספקטרום הצבעים ומציגה את דירוג הצבע של היהלום בסקאלה D-Z וגם Fancy Colors. מכונה זו מודדת אבנים מ-0.25 קראט ועד 10 קראט, בדיוק של חצי ציון, ואבנים משובצות בדיוק של ציון אחד. יכולות המכונה נקבעות על-ידי התוכנה שלה, הניתנת לשדרוג בעתיד, כך שייתכן ויתווספו למכונות הקיימות יכולות נוספות. בקצה העליון של טווח המכונות נמצאת מכונת Adamas SAS2000, אשר מיועדת בעיקר לצורכי מחקר ומצוידת ביכולות, במורכבות ובמחיר המתאימים.

נראה שהנושא המבלבל ביותר את ציבור הקונים היום הוא איכות העבודה (Cut grade) ה-C הקשה ביותר להסבר. אחת הדרכים הפשוטות והישירות ביותר שיכול הסוחר להסביר נושא זה הוא באמצעות שימוש במכונה למדידת פרופורציות בנקודת המכירה, המיוצרות בעיקר על-ידי שרין טכנולוגיות או אוגי מערכות. בעזרת מכונות אלו ניתן להראות ללקוח בקלות את היהלום אותו הוא שוקל לרכוש ולהסביר לו מדוע יהלום עם סימטריה טובה יקר יותר מיהלום עם איכות עבודה נמוכה יותר באותו משקל. לימוד הלקוח היא דרך קלה לגרום לו להוציא יותר כסף על מוצר באיכות טובה יותר – ככל שהלקוח ידע יותר, כך יקשה עליו לקנות מוצר באיכות נמוכה. סוחר יכול לרכוש אמינות אם ישלח את לקוחותיו הביתה עם דוח פרופורציות מודפס, במקרה והלקוח לא מסוגל להגיע להחלטת רכישה במקום. הלקוח יעריך את המחווה והמידע, אפילו אם הוא לא מבין את כולו.

הנקודה האחרונה שהזכרנו חשובה. בעזרת מכונה למדידת פרופורציות קל מאוד להראות ללקוח מדוע הוא לא ירצה לקנות יהלום עם סטייה,חוסר חפיפהבין זוויות הכתר לבין זוויות הפָּוִיליוֹן. קשה הרבה יותר להסביר לו את כל משמעויות זווית הכתר, הפויליון וכו' שהם חלק מעבודה באיכות מעולה. הגורמים בהם מתחשבות המעבדות הגמולוגיות בקביעת דירוג היהלום לא אחידים בין המעבדות, חלקם לא מפורסמים והם אף משתנים במשך הזמן. ייתכן שהסטנדרטים לדירוג יהלום שונים למשל בין מעבדת ה-AGS לבין מעבדת ה-GIA. איננו יודעים, כי הסטנדרטים של ה-GIA ברובם לא מתפרסמים. ה-AGS שינה לאחרונה את אחד הסטנדרטים שלו לדירוג – לפני מספר שנים הם חדלו מלדרג את עומק הפויליון (Pavilion Depth) והחלו לדרג את זווית הפויליון (Pavilion Angle). מה אמור הלקוח להבין מכל זה?

המצב ממשיך להסתבך. מחקרים אחרונים של ה-GIA [Spring 2002 The Loupe] ואחרים מראים לכאורה כי קימות צורות ליטוש עגולות השונות באופן משמעותי מהליטוש "האידיאלי" של טולקובסקי (Tolkowsky), אשר נראים מצוין בכל הקשור לפרמטרים של החזרת אור: Brilliance – כמות האור המוחזרת ו-Fire – פיצול האור הלבן לכל צבעי הספקטרום. ה-GIA ממקד עתה את מחקריו בבדיקות אמפיריות של מאות יהלומים בצורות ליטוש שונות על-ידי צרכנים ומומחים, בתנאי תאורה שונים.

ישנן חברות כמו GemEx שחדלו מלדבר על איכות העבודה ועברו לדבר על כיצד נראית האבן לעין האנושית, תחת תנאי תאורה וצפייה מוגדרים. GemEx עוסקים ב-"ביצועי אור" של יהלומים. הם מציעים ציוד מתוחכם אך יקר, המתומחר על בסיס שימוש, המדרג את ביצועי האור של יהלומי לקוחותיהם, כבסיס למסחר ביהלומים. היהלומים מוצגים בנקודות המכירה באמצעות מכשיר ה-BrillianceScope Viewer. באתר האינטרנט של החברה, מתארת GemEx את תפיסת הלקוח לגבי המצב הקיים כ-C החמישי – בלבול (Confusion).

אחרים משתמשים באמצעי צפייה פשוטים יותר (ה-IdealScope של גארי הולווי, ה-FireScope של אוגי מערכות, ה-Eroscope ואחרים) כדי להעריך את החזר האור של היהלום, בטענה שסטיות מהפרופורציות או מהסימטריה המושלמים ליהלום יגרמו לאזורים "מתים" אשר מציגים בריחת אור מהיהלום. פרסומי "הלבבות והחיצים" (Hearts & Arrows) מדגישים נקודה זו (שמות המוצרים והחברות המוזכרים כאן הם סימנים רשומים של בעליהם). כך, ה-B הראשון של המגמות האחרונות הוא החזר האור (Brilliance).

כיצד על סוחר היהלומים להגיב למצב השוק של לקוחות דורשים ומידע סותר? אין ברירה אלא להיות גלוי למדי ולהציג מספיק מידע כדי לשמור על אמינות. זוהי, ללא ספק, האסטרטגיה בה בוחרים הסוחרים באינטרנט. עליהם להיות מקצוענים וישירים לפחות כמו מתחריהם, בין אם הם סוחרי אינטרנט או סוחרים מסורתיים. הסכנה היא, שהצגת עודף מידע עלולה לגרום לבלבול הלקוח ולחוסר פעולה מצידו.

ה-B השני מייצג את המגמה העכשווית ביותר בשוק – מיתוג יהלומים (Branding), מוצר אשר נמכר עד כה ללא ציון היצרן. זהו המשך למגמה הכלל-עולמית של מיתוג מוצרים אשר נמכרו קודם לכן כמוצרים אחידים, חסרי זהות. הדוגמאות לא חסרות – צמיחת רשתות ההמבורגרים והפיצה על חשבון המסעדות השכונתיות, מיתוג עופות ברשתות השיווק ובשנים האחרונות אפילו מיתוג בקבוקי מים מינראליים יוקרתיים. לכל הפחות, בחירת מוצר ממותג אמורה להבטיח ללקוח מוצר זהה בכל קניה חוזרת, כאשר ההבטחה המרומזת של היצרן היא לא רק לאחידות איכות המוצר, אלא גם לעליונותו, וזו ההצדקה לתוספת המחיר שהוא גובה. בקצה העליון של טווח המוצרים, הלקוח מעוּדד להאמין שהוא זוכה במעמד משתי סיבות – יכולתו לשלם עבור המוצר היקר יותר וגם יכולתו להעריך את המוצר האיכותי יותר. הנחה זו נכונה גם במקרה בו אין הבדל של ממש בין המוצר הממותג לבין מוצרים מקבילים הנמכרים באופן גֶנרי, לא ממותג.

במשך שנים, היו לדה בירס המשאבים הפיננסיים הדרושים ושליטה על חלק כה גדול של הגלם בעולם, כך שיכלו לקָבע את מחיר הגלם על-ידי שחרור מבוקר של יהלומים לשוק בכל שנה וצבירת העודפים. הפרסום עטור הפרסים שלהם – "A Diamond is Forever" – שלא הכיל את שם החברה, קידם את כל תעשיית היהלומים ותרם רק באופן עקיף לחברה. הגידול במקורות חלופיים לגלם מקנדה, רוסיה, אוסטרליה ואזורים נוספים הפחית באופן משמעותי את שליטתה של דה בירס על השוק. הם כעת "רק" הספק המוביל בשוק מרובה משתתפים וקשה להם יותר כיום לקבוע את כמות או מחיר היהלומים בשוק והם אף לא מעוניינים לעזור לשווק את התעשייה כולה. למעשה, כעת עליהם לקדם את מוצריהם על חשבון ספקי הגלם האחרים. אחת הדרכים בהם בחרו לעשות זאת היא על-ידי שיווק יהלומים עם הכיתוב De Beers על הרונדיסט שלהם. עשרות חברות נוספות מבדלות עצמן באופן דומה, בניסיון להימלט מתחרות המבוססת על מחיר בלבד – כעת הן יכולות להתחרות על גורמים כמו יופי היהלום, מקורו או יצרנו.

חברות נוספות מבדלות עצמן בשוק על-ידי ליטוש צורות חדשות וייחודיות. ליטושים אלו יוצרים מספר יתרונות לבעליהם: בגלל ייחודם בשוק, קשה לבצע בהם השוואת מחירים; הם מספקים לקונה מוצר לא שיגרתי ולכן בעל "מעמד"; ובמקרים מסוימים הם מספקים נתח רווחים גבוה יותר מכיון שהם מנצלים בדרך יעילה יותר את יהלום הגלם. כיון שאין תקן לצורות אלו, המעבדות הגמולוגיות לא יכולות לדרג אותן על איכות העבודה. הציבור, שהורגל להיחשף לפרסום על צורת הליטוש העגולה, עלול להימנע מקניית ליטושים בצורות לא מוכרות. אחת הדרכים בה יכול סוחר היהלומים להגדיל את מכירת הצורות המיוחדות היא באמצעות שימוש בתוכנה המציגה את החזר האור של היהלומים, כמו מוצר ה-Megascope של אוגי. באמצעות מוצר זה, ניתן לראות תמונה פוטו-ריאליסטית של היהלום ולבחון מקרוב את ביצועי האור שלו.

דרך נוספת למיתוג יהלומים היא באמצעות כיתוב לייזר של שם היצרן או הסוחר על גבי היהלום. כיתוב זה מתבצע על-ידי כל המעבדות הגמולוגיות המובילות, על-ידי נותני שרות כמו PhotoScribe, או באמצעות רכישת מכונת כיתוב בלייזר. עקרון הפעולה של כל הטכניקות הוא זהה – צריבת המשטח החיצוני של היהלום והשחרתו על-ידי הפיכתו לגרפיט. תהליך זה מופעל בדרך-כלל באזור הרונדיסט ואין לו כל השפעה על דירוג ניקיון היהלום. בעלוּת על מכונת כיתוב בלייזר טומנת בחובה יתרונות רבים: היכולת לבצע כיתובים מותאמים אישית (“Happy 40th Anniversary, Mary.”) במָקום ואף חיסכון בעלויות, במקרה של צורך בכיתובים רבים. מכונה שכזו היא ה-DiaScribe של שרין, הניתנת להרכבה על מכונות מדידה ותיקות יותר, כמו ה-DiaMension וכן מכונות רבות המיוצרות על ידי חברת אוגי מערכות כמו ה- Ogiwriter שמחירם לצרכן זול יותר.

מדידת פרופורציות וסימטריה
מכשיר למדידת פרופורציות Proportion Scope (המופץ על-ידי GIA GEM Instruments) קיים כבר שנים רבות ומשמש להשוואת ליטוש יהלום לפרופורציות של הליטוש "האידיאלי" של טולקובסקי, באמצעות הקרנת צללית מוגדלת של היהלום הנבדק על מסך שקוף למחצה, שעליו מוטבעות הפרופורציות של טולקובסקי (מכשיר לא מדויק יקר לא נוח לשימוש ולמעשה כמעט ויצא משימוש).
מכשיר זה אִפשר מדידה של זוויות הכתר והפויליון ונתונים נוספים הקובעים את איכות עבודת הליטוש. לפני שנים רבות, נכנסו לשוק המכונות האוטומטיות למדידת פרופורציות תלת-מימדיות, המסובבות את האבן ב-3600 ומצלמות אותה מכיוונים שונים תוך כדי הסיבוב. תוכנת מחשב מתוחכמת מנתחת את הצילומים שבוצעו ומרכיבה מחדש את מבנהו התלת-מימדי של היהלום, תוך הצגת גודל הזוויות, עובי הרונדיסט, גודל הלוח וכו'. כל המעבדות הגמולוגיות בעולם המכבדות את עצמם מחזיקות במכונות הללו למדידת כל האבנים המתקבלות אצלם לדירוג.
היתרון הגדול ביותר של מכונות אלו הוא בביצוע משימות שה-Proportion Scope הוותיק אינו מסוגל לבצע, כמו בדיקת הסימטריה של פאות הכתר מול פאות הפויליון, או הערכת הפסד המשקל של היהלום במקרה של ליטוש מחדש לשם שיפור הפרופורציות.
מכונות כאלו המיוצרות בעיקר על-ידי שרין טכנולוגיות ואוגי מערכות מכילות את היכולות הבסיסיות הבאות: מדידת אורך, רוחב, גובה, גודל לוח, גובה כתר, עומק פויליון, זוויות כתר וזוויות פויליון של צורות עגולות ומספר צורות פנטזי. הן גם מספקות דירוג על-פי סטנדרטים של מעבדות גמולוגיות מובילות כמו AGS, HRD ,GIA ו GCI.
משפחת מוצרי שרין טכנולוגיות ואוגי סיסטם כוללת מכונות מדידה משוכללות המודדת מידע תלת-מימדי מדויק על האבן הנמדדת. יתרונות התוכנות החדשות כוללים: מדידת כל צורת אבן וכל צורת ליטוש, מדידת פאות משניות (חצאיות), הצגת מודל תלת-מימדי ופוטו-ריאליסטי לבחינה מיטבית של איכות העבודה והחזרי האור של האבן.
אוגי מערכות משווקים את מערכת ה-MegaScope בדגמים של עדשה אחת, שתיים או שלוש עדשות. המכונה מאפשרת גמישות במדידת אבנים בגדלים שונים, מנקודה אחת ועד 100 קראט. אופציית הליטוש מחדש נותנת ליצרן אפשרויות ליטוש מחדש ושיפור מראה האבן והעלאת ערכה הכספי.

לסיכום, סוחר היהלומים שמעוניין להתחרות בשוק על בסיס שהוא לא רק מחיר, יכול להשתמש במגוון דרכים לבדל את עצמו ממתחריו בדרכים שלא מאפשרות השוואת מחירים ישירה – מכירת סחורות ייחודיות כמו תכשיטי מעצבים או יהלומים ממותגים שאיכותם מצדיקה מחירים גבוהים יותר. על הסוחר להיות מוכן ומסוגל להציג לקוניו את איכות מוצריו באמצעים כמו תעודות מעבדות גמולוגיות וציוד טכני כמו מיקרוסקופ, מכונה למדידת צבע ומכונה למדידת פרופורציות.

About author:

תנאי שימוש למאמרים - לחצו כאן