בורסת היהלומים הישראלית

אתה נמצא כאן: ראשי \ הבורסה ליהלומים \ בורסת היהלומים הישראלית
BURSA LOGO
27 מאי 2015 - 22:49, הכותב , בתאריך הבורסה ליהלומים, מידע מקצועי, Comments off

בורסת היהלומים הישראלית
מאת: יהודה יקר G.G GIA, GCI ומיטל פולק GCI G.G

new flag big

בורסת היהלומים הישראלית היא מרכז סחר היהלומים הגדול והחשוב בעולם. הבורסה הינה חברה פרטית המאגדת כ-2800 חברים פעילים, העוסקים בענף היהלומים במסחר, ייצור, שיווק, רכישה תיווך יבוא וייצוא של יהלומים. מספר העוסקים בענף היהלומים בישראל נאמד בכ-20,000 איש. בבנייני הבורסה מבצעים חבריה פעולות ייבוא, קנייה ומכירה ומגוון פעולות נוספות הקשורות בייצור יהלומים. בשלושת המגדלים שבמתחם פעילים באורח קבוע כ-11 אלף בני אדם.

במאמר זה נסקור בקצרה את המסלול שעשה הסחר ביהלומים, עד לייסודה של בורסת היהלומים הישראלית ברמת גן.

הבורסה יוצרת עבור חבריה מסגרת עסקית, המאפשרת להם לנהל את ענייניהם בנוחות ובביטחון מרבי, הן באולם המסחר-שהוא הגדול והמשוכלל בעולם, והן במשרדים הפרטיים. מתחם הבורסה הישראלית הוא היחיד במינו בעולם ומאובטח בצורה קפדנית. בנייני הבורסה מחוברים בגשרים עיליים, המאפשרים מעבר מבניין לבניין, ללא צורך לצאת לרחוב. המבנה הייחודי יוצר מתחם "סטרילי" מבחינה בטיחותית ומאפשר מסחר חופשי, בטוח ונינוח ללא כל חשש. הבורסה מנוהלת על פי התפיסה של "הכל תחת קורת גג אחת", המאפשרת לחבריה למצוא בין כתלי הבניינים את כל הנחוץ להם, החל בשירותים מקצועיים ועסקיים, וכלה בשירותים נלווים.

בנייני בורסת היהלומים מהווים עיר בזעיר אנפין, המספקת לתושביה ולאורחיה את מלוא השירותים המבוקשים האפשריים במרב הנוחיות, כגון: משרדי ממשלה, בהם מצויים שירותי רישוי לייבוא וייצוא
יהלומים, המאפשרים את מרב הנוחיות בטיפול הפורמאלי, הכרוך בייבוא וייצוא יהלומים, אבטחה אישית באמצעות בקרת כניסות ממוחשבת, מערכת פנימית של גשרים המחברת בין ארבעת המגדלים, עשרות אנשי בטחון מאומנים השומרים על הביטחון האישי, אבטחה מרבית של הסחורות באמצעות שירות כספות, שירותי בוררות למחלוקות עסקיות, חמישה בנקים מסחריים, חברות ביטוח וחברות שילוח, מבחר של מכונים גמולוגיים, שירותים משרדיים שונים ומגוונים, החל בשירותי מזכירות ועד לסניף דואר, חנויות למכשירי כתיבה ועיתונות וכן מגוון רחב אחר של חנויות מסחריות ובהן, חנויות לצורכי יהלומים, חדר רופא הכולל ציוד מושלם של חדר טיפול נמרץ, בית כנסת חדיש ומפואר, בית מדרש לתלמוד תורה, מועדון ספורט, שלוש מסעדות, רופא שיניים, משרדי נסיעות ואפילו-מספרה.
הבורסה הישראלית היא הבורסה הגדולה בעולם, היא מפעילה שני אולמות מסחר (מלוטש וגלם), בהם ממוקם גם אגף טכנולוגי מתקדם ומשוכלל, בעל ציוד חדשני לבדיקת יהלומים.

הבורסה ליהלומים ועסקיה הנלווים, מהווים את אחד מענפי הייצוא המתקדמים והחשובים ביותר של ישראל. בורסת היהלומים הישראלית היא מודל להצטיינות המשקף עמידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר של תחום המסחר העולמי כולו.

התפתחותה של בורסת היהלומים הישראלית, כמוקד ייחודי וכמרכז יצרני ועסקי, משקפת, למעשה את התפתחות ענף היהלומים בישראל. עד שזכתה ישראל במעמד המחייב והמכובד של "מרכז היהלומים העולמי" עברה התעשייה המקומית דרך ארוכה.

בורסה

תחילת הדרך

שנת 1937 היא השנה שאנו נוהגים לציין כתחלתו של ענף היהלומים. באותה שנה החליטה קבוצה קטנה של עוסקים ביהלומים ותכשיטים להניח את היסוד למרכז היהלומים הישראלי. בראש הקבוצה עמד ר' עקיבא יעקב וייס. מועדון היהלומים הארץ ישראלי החל לפעול באחד החדרים שבביתו של ר' עקיבא וייס, ברחוב הרצל פינת אחד העם בתל אביב. חברי המועדון היו מתאספים מדי יום ביומו בחדר למשך כמה שעות ומחליפים ביניהם אינפורמציה ועושים עסקאות בתכשיטים וביהלומים.
כעבור שנה מועדון החברים גדל. ההתרחבות חייבה מעבר למקום גדול יותר, והמועדון העתיק את פעילותו לשני חדרים ברחוב אלנבי 120. עקיבא וייס שימש נשיא המועדון אשר נקרא מועדון יהלום א"י. חברי המועדון פעלו להסדרת המסחר באמצעות התקנת תקנות, שעקרונותיהן מהדהדים בתקנות הבורסה עד עצם היום הזה לדוגמא: הנהלה, אסיפה כללית, תנאים לקבלת חברים, תשלום מס חבר, נהלים לקבלת חברים חדשים, תנאים לאיבוד זכויות חבר, כניסת אורחים, כללי התנהגות נאמנות, משפט בוררות ושינויים בתקנון וכיוצב'.

לאחר פעילות של שנתיים חרג מועדון היהלום ממסגרתו הצנועה, ובשנת 1940 הוקמה "בורסת היהלומים הראשונה במזרח התיכון". הבורסה קבעה את משכנה החדש ברחוב אלנבי פינת נחלת בנימין. נראה איפוא כי כבר בשנים הראשונות להתנהלות המסחר המאורגן, נעשו ניסיונות התארגנות נוספים. במסגרת הניסיונות הללו הוקם גוף נוסף בשם "חוג היהלומים". חוג זה קבע את משכנו באותו בניין בו התנהלה פעילות מועדון היהלומים. בין הגופים שררה יריבות חזקה ונעשו מאמצים רבים לגשר ביניהם.
בראשית שנות הארבעים שקקו הרחובות ובתי הקפה, וחיי המסחר, אשר התנהלו באופן בלתי מוסדר, היו תוססים ורבי עשייה. אחד המקומות החביבים על היהלומנים באותם ימים, היה המדרכה שלפני בנק בלגיה-פלסטין, שם היו מדברים, קונים, מוכרים ומבצעים עסקאות. בתי הקפה אף שימשו מקום להתכנסות יהלומנים. מספר היהלומנים שפעלו בתל אביב הלך וגדל, וכל המקומות היו צרים מלהכיל אותם. היהלומנים חיפשו מקום להתכנס בו, וקפה פלטין זכה להיות בורסת היהלומים הרשמית הראשונה.
ב-1945 לאור התפתחותם של תעשיית ומסחר היהלומים בארץ, הגיעו הארגונים לכלל דעה כי לייסוד בורסת יהלומים בארץ תהיה חשיבות רבה, וכי חברה בע"מ תהווה את הצורה היעילה ביותר והרצויה ביותר לצורך המטרה הזו.
ב-1946 נוסדה "בורסת היהלומים הא"י" כחברת מניות. משרדיה של חברה זו שכנו בשדרות רוטשילד 33, אלא שלא עמדו לרשותה אולמות לפעילות עסקית, ופעילות חבריה התקיימה במועדון היהלום, בקפה "פלטין" ובאולם בנק איגוד.
עד לקום המדינה, פעילות המסחר ביהלומים הייתה מבוזרת. השנים 1947-1952 מתאפיינות בהתנקזות כל הגופים בענף לכתובת אחת – רחוב אחוזה 3. מועדון היהלומים בא"י ובורסת היהלומים א"י פעלו יחד, עד שלבסוף מועדון היהלומים התפרק, והמסחר כולו התכנס תחת כנפיה של בורסת היהלומים הישראלית בע"מ.

בתאריך 25.8.1948 חל מיזוג בין שלושת הגופים, מועדון יהלומים א"י, האגודה לפיתוח היהלום ובורסת היהלומים, שבעקבותיו קם גוף אחד מרכזי ומגובש לכל ענף היהלומים.
עובר להקמת הבורסה ברמת גן, נעשו ניסיונות להקמת בורסות בנתניה ובירושלים, אך בסופו של יום, ניסיונות אלו לא צלחו. המיזוג של ארגוני המסחר השונים בענף הסתיים, אולם בכך לא הסתיימה התרחבותה והתפתחותה של הבורסה. אולמות הבורסה היו צרים מלהכיל את החברים. יהלומנים שלא יכלו להשיג משרדים בבניין שבו שכנה הבורסה, החלו לשכור משרדים בבניינים אחרים, דבר אשר פרץ את המערך הביטחוני, עקב ההתרוצצות מבניין לבניין. כל אלה הולידו את הרעיון שיש להקים בניין מרכזי אחד, שיקיף את כל העוסקים בענף.
משנת 1957 החלה הבורסה לחפש מגרש מתאים שבו תוכל להקים את הבניין המבוקש. לשם כך ניהלה הנהלת הבורסה מו"מ עם עיריית תל אביב. הנהלת הבורסה פנתה לראש העיר בבקשה להקים בניין בשדרות שאול המלך פינת ויצמן, אולם הוא הסכים לאשר בניין בן 7 קומות בלבד, דבר אשר לא ענה על דרישות הענף שהלך והתרחב. סיבות נוספים אשר הובילו לכישלון המו"מ היו עמדתה התמוהה והצרה של העירייה, אשר דחתה את הרעיון בטענה שהמגרש המוצע נמצא באזור מגורים. כל אלה גרמו לחברי הנהלת הבורסה להיענות בחיוב לרעיון להקים את בניין הבורסה ברמת גן.

בנייני הבורסה

ב-14 לנובמבר 1961 נחתם חוזה על רכישת מגרש ברמת גן. ב-3 לספטמבר 1962 נתנה הועדה המחוזית לבניין ערים את אישורה הסופי ובשנת 1964 הונחה אבן הפינה.
ב-24 לאוקטובר 1968 בורסת היהלומים חונכת את ביתה החדש ברמת גן. בשנת 1969 נחנך בניין שמשון שנקרא על שמו של שמשון רוזנבלום אשר כיהן כסגן נשיא בורסת היהלומים וחבר ועדת הביקורת של מכון היהלומים .
ב-1978 הושלמה בנייתו של בניין מכבי על 30 קומותיו. הבניין שהתפרסם בזכות עיצובו הארכיטקטוני המיוחד, נקרא בשם מכבי, לזכר הימים בהם היה השטח, עליו עומד הבניין, מגרש כדורגל של קבוצת מכבי רמת גן.

משפחת אלקאניאן הייתה מהמשפחות היהודיות העשירות בפרס והיא השקיעה בישראל ממון רב, הנאמד במאות מיליונים, בפרויקטים שונים בתחום הבנייה והנדל"ן, בניין הבורסה הוא אחד המרכזיים שבהם. שר האוצר פנחס ספיר פנה אל דאוד, האח הבכור, והציע לו להשקיע בישראל. בתחילה הוצע לו לבנות מלון ואת משרדי אל על סמוך לכביש איילון, אך ראש עיריית תל אביב התקומם והביע את מחאתו. השר ספיר סיפר למשפחת אלקאניאן כי הבורסה במגמת התרחבות והוא החל לפעול להעברת הבעלויות על המגרש לידיה.
ב-1975 התנהל מו"מ עם הבורסה. התכנית כללה הקמת גשר צר שיעבור מעל רחוב זיסמן ויחבר את הבניין החדש לבניין שמשון, כמו כן תוכנן מרכז מסחרי סמוך. הבניין נבנה בקצב מסחרר וב-1978 הושלמה בנייתו של הבניין בעל 30 קומות, אשר 24 מהן קומות משרדים.

בשנת 1980 הסתיימה בניית הגשר בין שני הבניינים. הגשר נקרא "גשר הארבעה" על שם ארבעת חברי הבורסה יוסף נוימרק ז"ל, שכיהן במרבית התפקידים הציבוריים בבורסה ומוסדותיה, אריה קצף ז"ל, בעל מפעל היהלומים בריק ואחד מבכירי תעשייני היהלומים, ברנרד ספירו ז"ל, אשר כיהן בחבר הבוררים של הבורסה בשנים 1957-1976 ויעקב ספירו ז"ל, אשר הצטרף לבורסה בשנת 1966 וכיהן כחבר ועדת הביקורת, ובשנת 1988 נבחר להנהלת הבורסה.

הגשר, שאורכו 50 מטרים, ורוחבו 3 מטרים, מבטא את תפיסת התכנון הכוללת של מרכז היהלומים הישראלי, לספק לחברי הבורסה ולשאר העוסקים בענף את כל הצרכים החיוניים לתפקודם תחת קורת גג אחת.
בשנת 1978 נחנך בניין נעם שנקרא על שמו של מרדכי נעם, שהיה אחד המשתכנים הראשונים בבניין שמשון. נעם הגה את הרעיון להקים בניין שייועד ליהלומנים. בניין נעם מתנשא לגובה של 15 קומות, והוא מנוהל ע"י הנהלת בית עצמאית ונפרדת.

בשנת 1993 נחנך מגדל היהלום. היו שראו בו גוף זר המצטרף לבניינים הקיימים, אולם לבסוף הכריעה התפיסה הרואה במגדל היהלום חלק בלתי נפרד ממכלול בנייני בורסת היהלומים. מגדל היהלום הוא הגבוה מבין בנייני הבורסה, והוא מתנשא לגובה של 39 קומות, 22 מהן "קומות יהלומנים", הכלולות, 10 קומות נפרדות אשר אוכלסו במשרדי עו"ד, חברות פיננסיות והייטק, חניונים, חנויות ושטחים משותפים.
כיום, לאחר שמצוקת הדיור בבנייני הבורסה הלכה וגברה, רכשו היהלומנים בניצוחו של מר אבי פז, מי שהיה נשיא הבורסה באותה עת, את 10 הקומות האחרונות במגדל היהלום, והחל משנת 2009 צורף כל הבניין למערך האבטחה של הבורסה.
במאמר זה סקרנו בקצרה את הגלגולים השונים שעברה הבורסה, החל ממסחר ביהלומים שהתנהל ברחובות ובבתי הקפה, יצירתם של מועדוני היהלומים והאגודה לפיתוח מקצוע היהלום עד להקמת בניין הבורסה ליהלומים כפי שאנו מכרים היום.ABOUT1

יהודה יקר, בוגר ה– GIA בניו יורק וה-SSEF בשוויץ, משמש כגמולוג מעל ל-30 שנה. מכהן כגמולוג ראשי, מרצה ומדריך ראשי במעבדת GCIובמכללה ליהלומים ותכשיטים.

About author:

תנאי שימוש למאמרים - לחצו כאן