GCI - שמות אבני חן - פרשנות מקרא

27 מאי 2015 - 22:40, הכותב gci2013, בתאריך אבני חן, היסטוריה, מידע מקצועי, Comments off

מאגר: תנ"ך החיפוש: פטדה
———————————-

1. שמות פרק כח פסוק יז ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד:
2. שמות פרק לט פסוק י וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד:
3. יחזקאל פרק כח פסוק יג בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו:
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: פרשנות תנ"ך החיפוש: פטדה
—————————————–

1. רש"י שמות פרק כח פסוק כא ד"ה (כא) איש (כא) איש על שמו – כסדר תולדותם סדר האבנים, אודם לראובן, פטדה לשמעון, וכן כלם:
2. רש"י איוב פרק כח פסוק יט ד"ה (יט) פטדת (יט) פטדת כוש – אבן טובה היא כמו אודם פטדה, כתם היא קבוצת עדי לתכשיטי נשים ונקראת הקבוצה כתם בלשון עברי ובלשון ערבי אלחלו והוא נזם זהב וחלי כתם (משלי כה) וכן ותעד נזמה
3. רלב"ג איוב פרק כח פסוק יט ד"ה (יט) פטדת (יט) פטדת כוש – היא פטדה הנמצאת בארץ כוש והיא אבן יקרה: בכתם טהור – בזהב צרוף ונקי: תסולה – תערוך:
4. מצודת דוד איוב פרק כח פסוק יט ד"ה (יט) לא (יט) לא יערכנה – לא יהיה נערך אליה אבן פטדה הבא מארץ כוש: לא תסולה – אין שבח לה לומר שהיא ככתם מזהב טהור וכפל הדבר פעמים רבות כדרך המליצה ולגודל החשיבות:
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: רש"י לתלמוד החיפוש: פטדה
—————————————–

1. רש"י\רשב"ם מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א ד"ה בעדן גן ולא יכול להגיע לכבודו. בעדן גן אלהים היית – בחירם מלך צור כתיב וכי סבור אתה להיות כאדם הראשון שהיה בגן עדן והיו לו כל החופות הללו אודם פטדה וגו' עד זהב הרי עשר אבל כל אבן יקרה לא חשיב דכולל ואח"כ מפרש מאי כל אבן יקרה דאמרן אודם פטדה וגו'. וזהב א"ר יוחנן וגרוע
2. רש"י\רשב"ם מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א ד"ה בעדן גן שהיה בגן עדן והיו לו כל החופות הללו אודם פטדה וגו' עד זהב הרי עשר אבל כל אבן יקרה לא חשיב דכולל ואח"כ מפרש מאי כל אבן יקרה דאמרן אודם פטדה וגו'. וזהב א"ר יוחנן וגרוע שבכולן זהב % וכו' – וזהב אקרא קא מהדר לפרושי גרוע שבכולן זהב % מכלל דחשובין יותר מדאי. בך נסתכלתי –
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש רבה החיפוש: פטדה
————————————–

1. בראשית רבה פרשה יח ד"ה א ויבן ה' אחד או שקמה א' הביאה לו, אלא משקשטה בכ"ד מיני תכשיטין אחר כך הביאה לו, הה"ד (יחזקאל כח) בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך אודם פטדה וגו', רבנן ור"ש בן לקיש, רבנן אמרי עשר ור"ש אמר י"א, ר' חמא בר חנינא ור"ש בן לקיש תרוויהון אמרין כלל ופרט, עשה את הכלל מוספת לפרט
2. בראשית רבה פרשה יח ד"ה א ויבן ה' עשר ור"ש אמר י"א, ר' חמא בר חנינא ור"ש בן לקיש תרוויהון אמרין כלל ופרט, עשה את הכלל מוספת לפרט והכל בכלל, כל אבן יקרה מסוכתך כלל, אודם פטדה תרשיש ויהלום וגו' פרט, הכל בכלל, כל אבן יקרה מסוכתך, רבי לוי ורבי סימון חד אמר ט' וחד אמר י', מ"ד עשר כרבנן, ומ"ד ט' הדין דהב דהכא לית
3. שמות רבה פרשה לח ד"ה ט ומלאת בו ט ומלאת בו מלואת אבן, כיצד היו נתונים, טור אודם פטדה וברקת, על אודם היה כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן, על פטדה היה כתוב שמעון, על ברקת היה כתוב לוי, והטור השני נופך ספיר ויהלום, על
4. שמות רבה פרשה לח ד"ה ט ומלאת בו ט ומלאת בו מלואת אבן, כיצד היו נתונים, טור אודם פטדה וברקת, על אודם היה כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן, על פטדה היה כתוב שמעון, על ברקת היה כתוב לוי, והטור השני נופך ספיר ויהלום, על נופך היה כתוב יהודה, על ספיר היה כתוב יששכר, על יהלום היה
5. ויקרא רבה פרשה כ ד"ה ב ד"א אחרי לתשמישן של בריות א"ר לוי בשם ר' חמא בר חנינא י"ג חופות קשר לו הקב"ה בגן עדן שנא' (יחזקאל כח) בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך אודם פטדה ויהלום תרשיש שוהם וישפה ספיר נופך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו ר' שמעון ב"ל אמר חד עשר ורבנן אמרי עשר
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש תנחומא החיפוש: פטדה
—————————————–

1. מדרש תנחומא פרשת אחרי מות סימן ב ד"ה (ב) רבי לוי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר י"ג חופות קשר לו הקב"ה לאדם הראשון בגן עדן שנאמר (יחזקאל כח) בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה וגו', רשב"ל אמר אחת עשרה, רבנן אמרי עשרה, ולא פליגי כאן דעבד להו שלש עשרה עבד כל אבן יקרה מסכתך תלת, ומאן דעביד להון אחת
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: פרשנות תנ"ך החיפוש: אודם
—————————————–

1. רש"י בראשית פרק מט פסוק יב ד"ה (יב) חכלילי (יב) חכלילי – לשון אודם כתרגומו וכן (משלי כג כט) למי חכלילות עינים, שכן דרך שותי יין עיניהם מאדימין: מחלב – מרוב חלב [שיהא בארצו מרעה טוב לעדרי צאן, וכן
2. רש"י שמות פרק כח פסוק כא ד"ה (כא) איש (כא) איש על שמו – כסדר תולדותם סדר האבנים, אודם לראובן, פטדה לשמעון, וכן כלם:
3. רש"י איוב פרק כח פסוק יט ד"ה (יט) פטדת (יט) פטדת כוש – אבן טובה היא כמו אודם פטדה, כתם היא קבוצת עדי לתכשיטי נשים ונקראת הקבוצה כתם בלשון עברי ובלשון ערבי אלחלו והוא נזם זהב וחלי כתם (משלי כה) וכן ותעד
4. רמב"ן ויקרא פרק יב פסוק ב ד"ה ובמשמעותו אמרו הנקבה ומלובן האיש, ולשניהם יקראו זרע. וכך אמרו (שם) שלשה שותפין יש בו באדם, איש מזריע בו לובן שממנו גידים ועצמות ולובן שבעין, אשה מזרעת אודם שממנו עור ובשר ודם ושער ושחור שבעין. וגם דעת הרופאים ביצירה כך היא: ועל דעת פילוסופי היונים, כל גוף העובר מדם האשה, אין בו לאיש
5. מצודת ציון נחום פרק ב פסוק ד ד"ה מאדם – מל' (ד) גבוריהו – גבוריו: מאדם – מל' אודם: מתלעים – ל' תולעת שני והיא צבע אדומה: פלדות – מל' לפיד אש בדרך ההפוך והוא העץ שהשלהבת נאחז בו:
6. מצודת ציון משלי פרק כג פסוק לא ד"ה (לא) יתאדם (לא) יתאדם – מלשון אודם:
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תלמוד בבלי החיפוש: אודם
—————————————-

1. תלמוד בבלי מסכת נדה דף כח עמוד א נקבה, אימא: מדהאי זכר – האי נמי זכר, קמ"ל – אימא שניהם הזריעו בבת אחת, זו זכר וזה נקבה. אמר ר"נ אמר רב: טומטום ואנדרוגינוס שראו לובן או אודם – אין חייבין על ביאת מקדש, ואין שורפין עליהם את התרומה. ראו לובן ואודם כאחד – אין חייבין על ביאת מקדש, אבל שורפין עליהם את
2. תלמוד בבלי מסכת נדה דף כח עמוד ב +במדבר ה'+ מזכר ועד נקבה תשלחו – זכר ודאי, נקבה ודאית, ולא טומטום ואנדרוגינוס. לימא מסייע ליה: טומטום ואנדרוגינוס שראו לובן או אודם – אין חייבין על ביאת מקדש ואין שורפין עליהם את התרומה, ראו לובן ואודם כאחת – אין חייבין על ביאת מקדש, אבל שורפין עליהם את התרומה.
3. תלמוד בבלי מסכת נדה דף לא עמוד א תנו רבנן: שלשה שותפין יש באדם, הקב"ה ואביו ואמו. אביו מזריע הלובן, שממנו עצמות וגידים וצפרנים, ומוח שבראשו, ולובן שבעין. אמו מזרעת אודם, שממנו עור ובשר ושערות, ושחור שבעין. והקב"ה נותו בו רוח ונשמה וקלסתר פנים, וראיית העין, ושמיעת האוזן, ודבור פה, והלוך רגלים, ובינה
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: רש"י לתלמוד החיפוש: אודם
—————————————–

1. רש"י מסכת קידושין דף ל עמוד ב ד"ה שלשה שותפין בדין – שיוקשו לכיבוד ומורא על הבן שהרי אף הן שותפין למקום בו. שלשה שותפין הן – מפרש בברייתא במסכת נדה איש מזריע לובן שבו אשה מזרעת אודם שבו והקדוש ברוך הוא נופח בו נשמה מראה עין ושמיעת אוזן ודיבור. משדלתו – מפתה אותו כדמתרגמינן וכי יפתה (שמות כב) ארי ישדל. והארץ
2. רש"י\רשב"ם מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א ד"ה בעדן גן כמשה ולא יכול להגיע לכבודו. בעדן גן אלהים היית – בחירם מלך צור כתיב וכי סבור אתה להיות כאדם הראשון שהיה בגן עדן והיו לו כל החופות הללו אודם פטדה וגו' עד זהב הרי עשר אבל כל אבן יקרה לא חשיב דכולל ואח"כ מפרש מאי כל אבן יקרה דאמרן אודם פטדה וגו'. וזהב א"ר יוחנן וגרוע
3. רש"י\רשב"ם מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א ד"ה בעדן גן שהיה בגן עדן והיו לו כל החופות הללו אודם פטדה וגו' עד זהב הרי עשר אבל כל אבן יקרה לא חשיב דכולל ואח"כ מפרש מאי כל אבן יקרה דאמרן אודם פטדה וגו'. וזהב א"ר יוחנן וגרוע שבכולן זהב % וכו' – וזהב אקרא קא מהדר לפרושי גרוע שבכולן זהב % מכלל דחשובין יותר מדאי. בך נסתכלתי
4. רש"י מסכת שבועות דף ו עמוד א ד"ה שבזה ושבזה לתוכו טיפי דם מכלל דבפתוך קאמר. שבזה ושבזה – על כרחך על ראשון ושני קאמר שכן לשון משנה והכי קאמר אדמדם שבראשון ושני סימן פתיכת אודם שבהם נכרת במקום אחר כגון טיפת דם בחלב ומראיהן לא אדום ולא לבן אלא כיין המזוג וסביבותיו לבן. אלא שאדמומיתו של שלג עזה – כלומר
5. רש"י מסכת נדה דף כח עמוד א ד"ה אודם – דומה – אע"ג דטומטום לחודיה מספקינן בזכר ובנקבה היכא דאיתיליד זכר בהדיה נימא זכר הוא דמוכחא מילתא דהיא הזריעה תחילה קמ"ל. לובן – דומה לקרי. אודם – דומה לדם נדות. אין חייבין על ביאת מקדש – דלמא טהור הוא וקמייתי חולין בעזרה דאין זכר מטמא באודם ואין נקבה מטמאה בלובן. ואין
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש רבה החיפוש: אודם
————————————–

1. בראשית רבה פרשה יח ד"ה א ויבן ה' חרוב אחד או שקמה א' הביאה לו, אלא משקשטה בכ"ד מיני תכשיטין אחר כך הביאה לו, הה"ד (יחזקאל כח) בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך אודם פטדה וגו', רבנן ור"ש בן לקיש, רבנן אמרי עשר ור"ש אמר י"א, ר' חמא בר חנינא ור"ש בן לקיש תרוויהון אמרין כלל ופרט, עשה את הכלל מוספת
2. בראשית רבה פרשה יח ד"ה א ויבן ה' אמרי עשר ור"ש אמר י"א, ר' חמא בר חנינא ור"ש בן לקיש תרוויהון אמרין כלל ופרט, עשה את הכלל מוספת לפרט והכל בכלל, כל אבן יקרה מסוכתך כלל, אודם פטדה תרשיש ויהלום וגו' פרט, הכל בכלל, כל אבן יקרה מסוכתך, רבי לוי ורבי סימון חד אמר ט' וחד אמר י', מ"ד עשר כרבנן, ומ"ד ט' הדין דהב
3. שמות רבה פרשה לח ד"ה ט ומלאת בו ט ומלאת בו מלואת אבן, כיצד היו נתונים, טור אודם פטדה וברקת, על אודם היה כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן, על פטדה היה כתוב שמעון, על ברקת היה כתוב לוי, והטור השני נופך ספיר ויהלום,
4. שמות רבה פרשה לח ד"ה ט ומלאת בו ט ומלאת בו מלואת אבן, כיצד היו נתונים, טור אודם פטדה וברקת, על אודם היה כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן, על פטדה היה כתוב שמעון, על ברקת היה כתוב לוי, והטור השני נופך ספיר ויהלום, על נופך היה כתוב
5. ויקרא רבה פרשה כ ד"ה ב ד"א אחרי חמה לתשמישן של בריות א"ר לוי בשם ר' חמא בר חנינא י"ג חופות קשר לו הקב"ה בגן עדן שנא' (יחזקאל כח) בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך אודם פטדה ויהלום תרשיש שוהם וישפה ספיר נופך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו ר' שמעון ב"ל אמר חד עשר ורבנן אמרי
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: רמב"ם החיפוש: אודם
———————————–

1. רמב"ם הלכות מחוסרי כפרה פרק ג הלכה ז לפיכך אם היה אחד מהן בעל שלש ראיות או זבה שראתה דם שלשה ימים זה אחר זה מביאין קרבן ואינו נאכל, היה מונה שבעה ימים נקיים ללובן וראה אודם או לאודם וראה לובן הרי זה אינו סותר.
2. רמב"ם הלכות טומאת צרעת פרק א הלכה ד גם זה נגע צרעת הוא שנאמר או בהרת לבנה אדמדמת והוא הדין לשאת ולספחת של שאת ולספחת הבהרת, והמראה הזה שהוא מעורב מלבנונית ומעט אודם הוא הנקרא פתוך, וכיצד מראה הפתוך בארבע מראות אלו, כאילו הן ארבע כוסות מלאות חלב ונתערב בכוס הראשונה שני טיפי דם ובשניה ארבעה
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תלמוד בבלי החיפוש: ברקת
—————————————-

1. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ו עמוד א – דמתיקי פירא כקלא דכינרי. אמר רבא: מי איכא למאן דאמר רקת לאו טבריא היא? והא כי שכיב איניש הכא, התם ספדי ליה הכי: גדול הוא בששך, ושם לו ברקת. וכי מסקי ארונא להתם ספדי ליה הכי: אוהבי שרידים יושבי רקת, צאו וקבלו הרוגי עומק. כי נח נפשיה דרבי זירא פתח עליה ההוא ספדנא: ארץ
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: רש"י לתלמוד החיפוש: ברקת
—————————————–

1. רש"י מסכת מגילה דף ו עמוד א ד"ה ושם לו ספדי ליה התם – בטבריא. ששך – בבל, בחילוף א"ת ב"ש. ושם לו ברקת – יצא לו שם בטבריא. וכי מסקי ארון – של מת מבבל לקוברו בטבריא. אמרו הכי – הספדנין קורין בשווקים בלשון הזה, שיצאו לקראת המת.
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש רבה החיפוש: ברקת
————————————–

1. שמות רבה פרשה לח ד"ה ט ומלאת בו ט ומלאת בו מלואת אבן, כיצד היו נתונים, טור אודם פטדה וברקת, על אודם היה כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן, על פטדה היה כתוב שמעון, על ברקת היה כתוב לוי, והטור השני נופך ספיר ויהלום, על נופך היה כתוב יהודה, על ספיר היה כתוב יששכר, על יהלום היה כתוב זבולן, והטור השלישי
2. במדבר רבה פרשה ב ד"ה ז באותות, סימנין מפה שלו דומה לצבע של אבנו ראובן אבנו אודם ומפה שלו צבוע אדום ומצוייר עליו דודאים, שמעון פטדה ומפה שלו צבוע ירוק ומצוייר עליו שכם לוי ברקת ומפה שלו צבוע שליש לבן ושליש שחור ושליש אדום ומצוייר עליו אורים ותומים, יהודה נפך וצבע מפה שלו דמותו כמין שמים ומצוייר עליו אריה,

מאגר: תנ"ך החיפוש: נפך
———————————

1. שמות פרק כח פסוק יח והטור השני נפך ספיר ויהלם:
2. שמות פרק לט פסוק יא והטור השני נפך ספיר ויהלם:
3. יחזקאל פרק כח פסוק יג בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו:
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: פרשנות תנ"ך החיפוש: נפך
—————————————-

1. רד"ק ישעיהו פרק נד פסוק יב ד"ה (יב) ושמתי (יב) ושמתי כדכד – תרגם ירושלמי נפך ספיר כדכדינא וספרינא היא מרגלית שחורה: שמשותיך – החלונות שתכנס בהם השמש אפשר כי פנות החלונות יהיו אבן כדכד או אפשר אויר החלונות
2. רד"ק יחזקאל פרק כז פסוק טז ד"ה (טז) ארם – מרוב מעשים ומלאכות יקרות שהיו בך היו מביאים לך ארם בסחורה אבנים יקרות ובגדי רקמה וי"ת בנפך ארגמן בתכריכין דארגון ותמהתי מתרגומו כי נפך הוא שם אבן יקרה הנזכר' בתורה: בעזבוניך – תרגם יונתן בבית גנזך:
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש רבה החיפוש: נפך
————————————-

1. במדבר רבה פרשה ב ד"ה ז באותות, סימנין שמעון פטדה ומפה שלו צבוע ירוק ומצוייר עליו שכם לוי ברקת ומפה שלו צבוע שליש לבן ושליש שחור ושליש אדום ומצוייר עליו אורים ותומים, יהודה נפך וצבע מפה שלו דמותו כמין שמים ומצוייר עליו אריה, יששכר ספיר ומפה שלו צבוע שחור דומה לכחול ומצוייר עליו שמש וירח על שם (ד"ה =דברי
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תנ"ך החיפוש: ספיר
———————————-

1. שמות פרק כח פסוק יח והטור השני נפך ספיר ויהלם:
2. שמות פרק לט פסוק יא והטור השני נפך ספיר ויהלם:
3. יחזקאל פרק א פסוק כו וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה:
4. יחזקאל פרק י פסוק א ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר כמראה דמות כסא נראה עליהם:
5. יחזקאל פרק כח פסוק יג בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו:
6. איוב פרק כח פסוק ו מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו:
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: פרשנות תנ"ך החיפוש: ספיר
—————————————–

1. רש"י איוב פרק כח פסוק ו ד"ה (ו) מקום (ו) מקום ספיר – היו אבניה:
2. רש"י איכה פרק ד פסוק ז ד"ה אדמו עצם נזר וכתר ואני אומר נזיריה ממש שהיו מגודלי שער ונאים ביותר ומוסב על בת עמי: אדמו עצם מפנינים – אותם שהיו מראיהם אדום מפנינים וגזרתם כמו ספיר חשך תארם מפחמים:
3. רמב"ן שמות פרק כד פסוק י ד"ה (י) ויראו ישראל – פירש ר"א במראה הנבואה, כמו ראיתי את ה' נצב על המזבח (עמוס ט א). ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר – הוא שראה יחזקאל כמראה אבן ספיר דמות כסא (יחזקאל א כו). וכעצם השמים לטוהר – שראו תחת לבנת הספיר כעצם השמים לטוהר, הוא הרקיע כעין הקרח הנורא הנטוי על
4. רד"ק ישעיהו פרק נד פסוק יא ד"ה ספיר – פירש שיהיו אבני היסוד אבני פוך שהם כעין חול והם מרגליו' ועליהם ארביץ אבני הקיר, וכן ויסדתיך בספירים וזה אומר לירושלם, וי"ת הא אנא כביש וגומר: ספיר – פירש הגאון רב סעדיה שהוא אבן לבנה, והחכם ר' אברהם כתב שהיא אדומה, וי"ת באבני טבן כמו שתרגם אנקלוס לבנת הספיר כעובד אבן טבא:
5. רד"ק ישעיהו פרק נד פסוק יב ד"ה (יב) ושמתי (יב) ושמתי כדכד – תרגם ירושלמי נפך ספיר כדכדינא וספרינא היא מרגלית שחורה: שמשותיך – החלונות שתכנס בהם השמש אפשר כי פנות החלונות יהיו אבן כדכד או אפשר אויר החלונות יבנה
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תלמוד בבלי החיפוש: ספיר
—————————————-

1. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יז עמוד א דומה לכסא הכבוד, שנאמר: +שמות כד+ ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר, וכתיב: +יחזקאל א+ כמראה אבן ספיר דמות כסא.
2. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קט עמוד א תנו רבנן: אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא, ומה כתיב בהם +איוב כ"ח+ ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה לא הדריכוהו בני שחץ לא עדה עליו שחל, אמרו: וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם ועפרת
3. תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מג עמוד ב לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד, שנאמר: +שמות כ"ד+ ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר, וכתיב: +שמות כ"ד+ כמראה אבן ספיר דמות כסא. תניא, היה רבי מאיר אומר: גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת, משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שאמר לשני עבדיו,
4. תלמוד בבלי מסכת חולין דף פט עמוד א אלא, חוט של תכלת מאי היא? דתניא, רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין – מפני שתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד, דכתיב +שמות כ"ד+ ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וגו', וכתיב +יחזקאל א'+ כמראה אבן ספיר דמות כסא, א"ר
5. תלמוד בבלי מסכת חולין דף פט עמוד א של תכלת מאי היא? דתניא, רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין – מפני שתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד, דכתיב +שמות כ"ד+ ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וגו', וכתיב +יחזקאל א'+ כמראה אבן ספיר דמות כסא, א"ר אבא: קשה
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: רש"י לתלמוד החיפוש: ספיר
—————————————–

1. רש"י מסכת סוטה דף יז עמוד א ד"ה ורקיע דומה הים ואנן קחזינן דים דומה למראה הרקיע. ורקיע דומה לכסא הכבוד – קראי קדריש דכתיב ברקיע כמעשה לבנת הספיר וכתיב בכסא הכבוד כמראה אבן ספיר דמות כסא.
2. רש"י מסכת מנחות דף מג עמוד ב ד"ה וכתיב ספיר נסים לישראל. ורקיע לכסא הכבוד – ומכח התכלת מזכיר היושב על כסא ועוד נאה לישראל שיהא כסאו עליהם שנאמר ותחת רגליו וגו' דהיינו רקיע. וכתיב ספיר – ובכסא כתיב ספיר אלמא רקיע כבמחזה כסא ותכלת לים וים לרקיע ואנן קחזינן. גדול עונשו של לבן – למי שאינו מטיל ציצית ותכלת. חותם – היו
3. רש"י מסכת מנחות דף מג עמוד ב ד"ה וכתיב ספיר לכסא הכבוד – ומכח התכלת מזכיר היושב על כסא ועוד נאה לישראל שיהא כסאו עליהם שנאמר ותחת רגליו וגו' דהיינו רקיע. וכתיב ספיר – ובכסא כתיב ספיר אלמא רקיע כבמחזה כסא ותכלת לים וים לרקיע ואנן קחזינן. גדול עונשו של לבן – למי שאינו מטיל ציצית ותכלת. חותם – היו עושים לבהמה
4. רש"י מסכת חולין דף פט עמוד א ד"ה שהתכלת דומה וספיר לכסא הכבוד דכתיב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר והוא כעצם השמים אלמא שמים דומין לספיר וספיר הוא כסא הכבוד דכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא וכשהקב"ה מסתכל בכסא הכבוד שלו נזכר במצוה זו שהיא כנגד כל המצות. הנאכל – הגוזל ואוכל קשה הוא לעשות תשובה. כאפרכסת –
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש רבה החיפוש: ספיר
————————————–

1. שמות רבה פרשה טו ד"ה כא ד"א החדש חרב לעולם, ואפילו סדום ועמורה נבנות לעתיד לבא שנא' (שם /יחזקאל/ טז) ואחותיך סדום ובנותיה תשבנה לקדמתן, החמישי שהוא בונה את ירושלים באבן ספיר שנאמר (ישעיה נד) הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך וכתיב (שם /ישעיהו נ"ד/) ושמתי כדכד שמשותיך, ואותן אבנים מאירות כשמש ועובדי כוכבים באין
2. שמות רבה פרשה לח ד"ה ט ומלאת בו נתונים, טור אודם פטדה וברקת, על אודם היה כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן, על פטדה היה כתוב שמעון, על ברקת היה כתוב לוי, והטור השני נופך ספיר ויהלום, על נופך היה כתוב יהודה, על ספיר היה כתוב יששכר, על יהלום היה כתוב זבולן, והטור השלישי לשם שבו ואחלמה, על לשם היה כתוב
3. שמות רבה פרשה לח ד"ה ט ומלאת בו כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן, על פטדה היה כתוב שמעון, על ברקת היה כתוב לוי, והטור השני נופך ספיר ויהלום, על נופך היה כתוב יהודה, על ספיר היה כתוב יששכר, על יהלום היה כתוב זבולן, והטור השלישי לשם שבו ואחלמה, על לשם היה כתוב דן, על שבו היה כתוב נפתלי, על אחלמה היה
4. ויקרא רבה פרשה ד ד"ה א נפש כי (בראשי' יט) וה' המטיר על סדום ורוח הקדש צווחת ואומרת מקום הצדק שמה הרשע מקום שהצדקתים וכתבתי בארצם (איוב כח) ארץ ממנה יצא לחם מקום ספיר אבניה ועפרו' זהב לו אמרו כשהיו אחד מהן הולך אצל הגנן ואמר לו תן לי באיסר ירק כשהוא ניתן משכשכו ומוצא בעפרו זהב לקיים מה שנאמר
5. ויקרא רבה פרשה ה ד"ה ב ד"א והוא ב ד"א והוא ישקיט ומי ירשיע, נתן שלוה לסדומיים מי בא וחייבן, ומה שלוה נתן להם (שם /איוב/ כח) ארץ ממנה יצא לחם (שם /איוב כ"ח/) מקום ספיר וגו' נתיב לא ידעו עיט, ר' לוי בשם ר' יוחנן בר שאונה הדין בר הדיא הוא צופה מאכלו מי"ח מיל, וכמה הוא פרוסה ר"מ אומר ב' טפחים ר' יהודה אומר
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש תנחומא החיפוש: ספיר
—————————————–

1. מדרש תנחומא פרשת בשלח סימן יב ד"ה (יב) כי גאה וגו' ויפץ ה' אותם (שם /בראשית י"א/), אנשי סדום במה שנתגאו בו נפרע מהם מה כתיב בהן (איוב כח) ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש, מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו, נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה, לא הדריכוהו בני שחץ לא עדה עליו שחל, אמרו אין אנו צריכין שיבוא אדם מעוברי
2. מדרש תנחומא פרשת אחרי מות סימן א ד"ה אחרי מות שני כל היקום וגו' (בראשית ז), ד"א לשחוק אמרתי מהולל מה מעורבב שחוק ששחקה מדת הדין על הסדומיים שנאמר ארץ ממנה יצא לחם (איוב כח) וגו' מקום ספיר אבניה וגו' נתיב לא ידעו לא הדריכוהו בני שחץ (שם /איוב כ"ח/) כיון שאמרו נשכח תורת רגל מארצנו מיד פרץ נחל מעם גר וגו' (שם /איוב כ"ח/)
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: פרשנות תנ"ך החיפוש: שבו
—————————————-

1. אונקלוס בראשית פרק לד פסוק כט (כט) וית כל נכסיהון וית כל טפלהון וית נשיהון שבו ובזו וית כל דבביתא:
2. רש"י בראשית פרק ח פסוק ד ד"ה (ד) בחדש (ד) בחדש השביעי – סיון והוא שביעי לכסליו שבו פסקו הגשמים: בשבעה עשר יום – מכאן אתה למד שהיתה התיבה משוקעת במים אחת עשרה אמה, שהרי כתיב (פסוק ה) בעשירי באחד לחדש נראו
3. רש"י בראשית פרק יט פסוק יא ד"ה (יא) פתח (יא) פתח – הוא החלל שבו נכנסין ויוצאין: בסנורים – מכת עורון: מקטן ועד גדול – הקטנים התחילו בעבירה תחלה, שנאמר (פסוק ד) מנער ועד זקן, לפיכך התחילה
4. רש"י בראשית פרק לד פסוק כט ד"ה שבו – לשון (כט) חילם – ממונם וכן (דברים ח יז) עשה לי את החיל הזה, (במדבר כד יח) וישראל עושה חיל, (תהלים מט יא) ועזבו לאחרים חילם: שבו – לשון שביה [לפיכך טעמו מלרע]:
5. רש"י בראשית פרק מט פסוק כב ד"ה פרת – תי"ו במקום שתוכל לראותו משם. עלי שור. על ראייתו, כמו (במדבר כד יז) אשורנו ולא קרוב. ומדרשי אגדה יש רבים, וזה נוטה לישוב המקרא: פרת – תי"ו שבו הוא תקון הלשון, כמו (קהלת ג יח) על דברת בני האדם: שור – כמו לשור: עלי שור – בשביל לשור. ותרגום של אונקלוס בנות צעדה עלי שור תרין
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש תנחומא החיפוש: ספיר
—————————————–

מאגר: מדרש רבה החיפוש: !יהלם
—————————————

1. במדבר רבה פרשה ב ד"ה ז באותות, סימנין אריה, יששכר ספיר ומפה שלו צבוע שחור דומה לכחול ומצוייר עליו שמש וירח על שם (ד"ה =דברי הימים= א יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים זבולן יהלם וצבע מפה שלו לבנה ומצוייר עליו ספינה על שם זבולן לחוף ימים ישכון, דן לשם וצבע מפה שלו דומה לספיר ומצוייר עליו נחש על שם יהי דן
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תנ"ך החיפוש: #!יהלם
————————————

מאגר: מדרש רבה החיפוש: #!יהלם
—————————————-

מאגר: תנ"ך החיפוש: *לשם
———————————-

1. בראשית פרק י פסוק כא ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול:
2. בראשית פרק לא פסוק ה ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי:
3. שמות פרק ד פסוק י ויאמר משה אל ידוד בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי:
4. שמות פרק ה פסוק ז לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן:
5. שמות פרק ה פסוק ח ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו:
6. שמות פרק ה פסוק יד ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום:
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: פרשנות תנ"ך החיפוש: *לשם
—————————————–

1. אונקלוס בראשית פרק י פסוק כא (כא) ולשם אתיליד אף הוא אבוהון דכל בני עבר אחוהי דיפת רבא:
2. רש"י בראשית פרק כה פסוק כג ד"ה (כג) ויאמר (כג) ויאמר ה' לה – על ידי שליח, לשם נאמר ברוח הקודש והוא אמר לה: שני גוים בבטנך – גיים כתיב, אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה
3. רש"י בראשית פרק לו פסוק כ ד"ה (כ) יושבי (כ) יושבי הארץ – שהיו יושביה קודם שבא עשו לשם. ורבותינו דרשו שהיו בקיאין בישובה של ארץ, מלא קנה זה לזיתים, מלא קנה זה לגפנים, שהיו טועמין העפר ויודעין אי זו נטיעה ראויה לה:
4. רש"י בראשית פרק לט פסוק א ד"ה (א) ויוסף ירידתו של יהודה למכירתו של יוסף לומר לך שבשבילו הורידוהו מגדולתו. ועוד, כדי לסמוך מעשה אשתו של פוטיפר למעשה תמר, לומר לך מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים, שראתה באצטרולוגין שלה שעתידה להעמיד בנים ממנו ואינה יודעת אם ממנה אם מבתה:
5. רש"י בראשית פרק לט פסוק א ד"ה (א) ויוסף למכירתו של יוסף לומר לך שבשבילו הורידוהו מגדולתו. ועוד, כדי לסמוך מעשה אשתו של פוטיפר למעשה תמר, לומר לך מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים, שראתה באצטרולוגין שלה שעתידה להעמיד בנים ממנו ואינה יודעת אם ממנה אם מבתה:
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תלמוד בבלי החיפוש: *לשם
—————————————-

1. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מו עמוד ב – מתחילין מן הגדול, ובזמן שהם מאה – מתחילין מן הקטן עד שמגיעים אצל חמשי, וחוזרין ומתחילין מן הגדול; ולמקום שמים אחרונים חוזרין – לשם ברכה חוזרת. מסייע ליה לרב, דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב: כל הנוטל ידיו באחרונה תחלה – הוא מזומן לברכה.
2. תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיג עמוד ב ויש אומרים: כאילו אוכל שקצים ורשמים, דכתיב +בראשית ז+ וימח את כל היקום וגו'. אמר ריש לקיש: למה נקרא שמה שנער – שכל מתי מבול ננערו לשם. אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה מצולה – שכל מתי מבול נצטללו לשם. % ויש אומרים כאילו אוכל % שקצים ורמשים והא ודאי איתמחויי איתמחו!
3. תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיג עמוד ב וימח את כל היקום וגו'. אמר ריש לקיש: למה נקרא שמה שנער – שכל מתי מבול ננערו לשם. אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמה מצולה – שכל מתי מבול נצטללו לשם. % ויש אומרים כאילו אוכל % שקצים ורמשים והא ודאי איתמחויי איתמחו! אמרי: כיון דמלקי גזרו ביה רבנן; דהא ההוא גברא דאכל גרגישתא, ואכל
4. תלמוד בבלי מסכת שבת דף קכ עמוד א לאחרים: בואו והצילו לכם. ואם היו פיקחין – עושין עמו חשבון אחר השבת. להיכן מצילין אותן? לחצר המעורבת, בן בתירא אומר: אף לשאינה מעורבת. ולשם מוציא כל כלי תשמישו, ולובש כל מה שיכול ללבוש, ועוטף כל מה שיכול לעטוף. רבי יוסי אומר: שמונה עשר כלים. וחוזר ולובש ומוציא, ואומר
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: רש"י לתלמוד החיפוש: *לשם
—————————————–

1. רש"י מסכת ברכות דף י עמוד ב ד"ה עבר ניסן סמוך לירושלים, שנאמר והורדתם אותו אל גיחון (מלכים א' א') ומתרגמינן: ותחתון יתיה לשילוחא. עבר ניסן בניסן – קא סלקא דעתך: משנתקדש החדש לשם ניסן נמלך לעבר את השנה ועשאו אדר, כמו שנאמר בדברי הימים (ב' ל') ויועץ המלך (חזקיהו) לעשות הפסח בחדש השני. ביום שלשים של אדר – ואף
2. רש"י מסכת ברכות דף יא עמוד ב ד"ה ברוך אתה אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל – גרסינן, ולא גרסינן למדני חקיך, שאין זו ברכה והודאה על שעבר אלא לשון בקשה, ודוד כי אמרה (בתהלים קי"ט) לא לשם ברכה אמרה אלא בלשון בקשה, והכי קאמר: ה' שאתה ברוך – למדני חקיך. וזו היא מעולה שבברכות – התורה, לפי שיש בה הודאה למקום וקילוס
3. רש"י מסכת ברכות דף יג עמוד א ד"ה שמע מינה גמרא. שמע מינה מצות צריכות כוונה – שיהא מתכוין לשם מצות, ותקשה לרבה דאמר במסכת ראש השנה (דף כ"ח, א) התוקע לשיר יצא. כוון לקרות – אבל לצאת ידי מצוה לא בעינן שיהא מתכוין, אלא לקרות
4. רש"י מסכת ברכות דף טז עמוד א ד"ה האומנין – שהם משנה. האומנין – שהם עסוקים במלאכתן בראש האילן או בראש הנדבך והגיע זמן קריאת שמע קורין לשם מיד. נדבך – בנין של אבנים, כמו נדבכין די אבן גלל (עזרא ו'). מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה – דצלותא רחמי היא ובעי כוונה הלכך אין
5. רש"י מסכת ברכות דף יט עמוד א ד"ה גוזרני עליך קרבו. גוזרני עליך נדוי – והיינו נמי לכבוד הרב, שאסרו חכמים את הדבר לפי שהוא קרוב להאכיל את ישראל קדשים בחוץ שהרואה סבור שהקדישו לשם פסח. חתכו חוליות – תנור של חרס שהוא עשוי ככלי ומטלטל, ותחלת ברייתו מן הטיט ומצרפו בכבשן כשאר קדרות, ואם נטמא הצריכו הכתוב נתיצה,
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש רבה החיפוש: *לשם
————————————–

1. בראשית רבה פרשה יג ד"ה ט (קהלת א אמר להן הבו לי מנהון, יהבון ליה מלא לקינייאתה, והוו יהבין בגווה מים והיא בלעה להון, על דעתיה דר"א משם הם שואבים, על דעתיה דרבי יהושע לשם הם שבים ללכת, כיצד היתה הארץ שותה, רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן, רבי יהודה אומר כהדין נילוס, דמשקה והדר משקה, ורבי נחמיה אמר כמין
2. בראשית רבה פרשה כב ד"ה ט רבי יהושע אחד על חבירו והרגו, והיה מצווח ואמר מאן יבעי דיני קדם מלכא כך קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה, לעלות למעלה לא היתה יכולה שעדיין לא עלתה לשם נשמה, ולמטה לא היתה יכולה לעמוד שעדיין לא נקבר שם אדם והיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים.
3. בראשית רבה פרשה כה ד"ה ב ויקרא את ונאמר להלן נייחה (ישעיה נז) יבא שלום ינוחו על משכבותם, מה נייחה האמור להלן נייחת קבר אף נייחה האמורה כאן נייחת קבר, רבי אליעזר אמר לשם קרבנו נקרא שנאמר (בראשית ח) וירח ה' את ריח הניחוח, ר' יוסי בר רבי חנינא אמר לשם נחת התיבה נקרא דכתיב ותנח התיבה, אמר ר' יוחנן לא שמשו
4. בראשית רבה פרשה כה ד"ה ב ויקרא את נייחת קבר אף נייחה האמורה כאן נייחת קבר, רבי אליעזר אמר לשם קרבנו נקרא שנאמר (בראשית ח) וירח ה' את ריח הניחוח, ר' יוסי בר רבי חנינא אמר לשם נחת התיבה נקרא דכתיב ותנח התיבה, אמר ר' יוחנן לא שמשו המזלות כל אותן י"ב חדש, אמר לו ר' יונתן שמשו אלא שלא היה רישומן ניכר, לא
5. בראשית רבה פרשה לג ד"ה ג (תהלים קמה אלהים את נח, מה זכירה נזכר לו שזן ופירנס אותם כל י"ב חודש בתיבה, ויזכור אלהים את נח והדין נותן מזכות הטהורים שהכניס עמו בתיבה, רא"א לשם קרבנו נקרא שנאמר וירח ה' את ריח הניחוח, רבי יוסי בר חנינא לשם נחת התיבה נקרא שנאמר ותנח התיבה בחודש השביעי וגו', ר' יהושע
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש תנחומא החיפוש: *לשם
—————————————–

1. מדרש תנחומא פרשת בראשית סימן ז ד"ה (ז) ויאמר ה' עמוד לי בשעה זו א"ל מהו א"ל ספינה א' יש לי חוץ מג' מילין והיא מטורפת בים וכל אוריא שלי בתוכה א"ל אנדרינוס משלח אני לגיונותי וספינות לשם ויצילוה, א"ל מרי למה אתה מטריח לגיונות וספינות לשם, רוח קימעא שגר לשם ואתה מצילה א"ל ומנין יש לי רוח לשגר, א"ל לרוח אין אתה יכול
2. מדרש תנחומא פרשת בראשית סימן ז ד"ה (ז) ויאמר ה' מג' מילין והיא מטורפת בים וכל אוריא שלי בתוכה א"ל אנדרינוס משלח אני לגיונותי וספינות לשם ויצילוה, א"ל מרי למה אתה מטריח לגיונות וספינות לשם, רוח קימעא שגר לשם ואתה מצילה א"ל ומנין יש לי רוח לשגר, א"ל לרוח אין אתה יכול לשגר והאיך תעשה אלוה וכתיב בו כה אמר ה' בורא שמים
3. מדרש תנחומא פרשת בראשית סימן ז ד"ה (ז) ויאמר ה' בים וכל אוריא שלי בתוכה א"ל אנדרינוס משלח אני לגיונותי וספינות לשם ויצילוה, א"ל מרי למה אתה מטריח לגיונות וספינות לשם, רוח קימעא שגר לשם ואתה מצילה א"ל ומנין יש לי רוח לשגר, א"ל לרוח אין אתה יכול לשגר והאיך תעשה אלוה וכתיב בו כה אמר ה' בורא שמים ונוטיהם רקע הארץ
4. מדרש תנחומא פרשת נח סימן טו ד"ה (טו) ויטע כרם מלמד ששם נתחזק תחלה במצות, וילכו אחורנית שהיו מהלכין לאחוריהן, ויכסו את ערות אביהם שהיה ביאתן כדרך הליכתן, מה פרע להם הקב"ה לשם פרע לו שכרו מצות תכלת תפילין שהיה מכסה בה, וליפת נתן לו קבורה בארץ ישראל, ויאמר ארור כנען וגו' חם ראהו לכנען נתקלל, רבי יהודה אומר
5. מדרש תנחומא פרשת נח סימן טו ד"ה (טו) ויטע כרם ויחף וגו' אבל יפת שכבד אביו מה פרע לו הקב"ה כשיבא גוג ומגוג על ישראל ומפילן שנא' (יחזקאל לט) והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר וגו', ולשם מה פרע לו כשנכנסו בני אהרן להקריב ותצא אש מלפני ה' (ויקרא י) ולא היו בגדיהם שרופים אלא שרופי הנשמה ולא הגוף שנאמר אותם ולא הגוף
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: רמב"ם החיפוש: *לשם
———————————–

1. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ו הלכה ג כל הנטפל לשם מלפניו מותר למוחקו כגון למ"ד מליהוה ובי"ת מבאלהים וכיוצא בהן אינן כקדושת השם, וכל הנטפל לשם מאחריו כגון ך' של אלהיך וכ"ם של אלהיכם
2. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ו הלכה ג כל הנטפל לשם מלפניו מותר למוחקו כגון למ"ד מליהוה ובי"ת מבאלהים וכיוצא בהן אינן כקדושת השם, וכל הנטפל לשם מאחריו כגון ך' של אלהיך וכ"ם של אלהיכם וכיוצא בהן אינם נמחקים והרי הם כשאר אותיות של שם מפני שהשם מקדשם, ואע"פ שנתקדשו ואסור
3. רמב"ם הלכות דעות פרק ג הלכה ג עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא, ועל ענין זה צוו חכמים ואמרו וכל מעשיך יהיו לשם שמים, והוא שאמר שלמה בחכמתו בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך.
4. רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק ג הלכה ג לפעור או שזבח למרקוליס חייב שנאמר זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו, זביחה בכלל עבודה היתה ולמה יצאת לומר לך מה זביחה מיוחדת שעובדין בה לשם וחייב הזובח לאל אחר סקילה עליה בין היתה דרך עבודתו בזביחה או אינה בזביחה, אף כל עבודה שהיא מיוחדת לשם אם עבד בה לאל אחר בין
5. רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק ג הלכה ג מה זביחה מיוחדת שעובדין בה לשם וחייב הזובח לאל אחר סקילה עליה בין היתה דרך עבודתו בזביחה או אינה בזביחה, אף כל עבודה שהיא מיוחדת לשם אם עבד בה לאל אחר בין שהיתה דרך עבודתו בכך בין שאינה בכך חייב עליה, לכך נאמר לא תשתחוה לאל אחר לחייב על ההשתחויה אפילו אין דרך
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תנ"ך החיפוש: שבו
———————————

1. בראשית פרק כב פסוק ה ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם:
2. בראשית פרק לד פסוק י ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה:
3. בראשית פרק לד פסוק כט ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית:
4. בראשית פרק מג פסוק ב ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל:
5. בראשית פרק מד פסוק כה ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל:
6. שמות פרק טז פסוק כט ראו כי ידוד נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי:
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: רמב"ם החיפוש: ישפה
———————————–

1. רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ט הלכה ז ומפתח על האבנים שמות השבטים כתולדותם ונמצא כותב על האודם ראובן ועל ישפה בנימין, וכותב בתחלה למעלה מראובן אברהם יצחק ויעקב וכותב למטה מבנימין שבטי יה כדי שיהיו כל האותיות מצויות שם.
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תלמוד בבלי החיפוש: שבו
—————————————

1. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כב עמוד א את המשנה; רבי יונתן בן יוסף אומר: מציע הוא את המשנה ואינו מציע את הגמרא; רבי נתן בן אבישלום אומר: אף מציע את הגמרא ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו; רבי יוחנן הסנדלר תלמידו של רבי עקיבא משום רבי עקיבא אומר: לא יכנס למדרש כל עיקר, ואמרי לה: לא יכנס לבית המדרש כל עיקר; רבי יהודה
2. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד א ואוריד כביר יושבים, וכל דפריש – מרובא פריש. אמר לו רבן גמליאל: והלא כבר נאמר: +ירמיהו מ"ט+ ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם ה' – וכבר שבו. אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר: +עמוס ט'+ ושבתי את שבות עמי ישראל – ועדיין לא שבו. מיד התירוהו לבא בקהל.
3. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד א מ"ט+ ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם ה' – וכבר שבו. אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר: +עמוס ט'+ ושבתי את שבות עמי ישראל – ועדיין לא שבו. מיד התירוהו לבא בקהל.
4. תלמוד בבלי מסכת שבת דף סג עמוד ב וקא מנמנם. ויתיב רבין וקאמר: בירית – באחת, כבלים – בשתים. אמר ליה רב הונא: אלו ואלו בשתים, ומטילין שלשלת ביניהן, ונעשו כבלים. ושלשלת שבו משויא ליה מנא? וכי תימא כרבי שמואל בר נחמני, דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מניין למשמיע קול בכלי מתכות שהוא טמא – שנאמר
5. תלמוד בבלי מסכת שבת דף פז עמוד ב תא שמע: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם, ובחמישה עשר יצאו, ולערב לקו בכורות. לערב, סלקא דעתך? אלא: מבערב לקו בכורות. ואותו
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: רש"י לתלמוד החיפוש: שבו
—————————————-

1. רש"י מסכת ברכות דף מג עמוד א ד"ה משחא כבישא בר מיניה דרב יהודה – אל תביא לי ראיה מדבריו בזו. כשרתא – קושט. משחא כבישא – שמן שבו טמון הקושט והשמן מריח מן הבושם שבתוכו. לא – הואיל ואין נראה לעינינו אלא השמן. משחא טחינא – שטחנו בו כשרתא.
2. רש"י מסכת ברכות דף מז עמוד א ד"ה שהקדימו בשבלים תחלה אחד מחמישים דרחמנא קרייה ראשית וכתיב (שמות כ"ב): מלאתך ודמעך לא תאחר, נמצאת תרומה גדולה של כהן בתוך המעשר הזה אחד מחמשים שבו, לבד מתרומת מעשר שעל הלוי להפריש תרומה ממעשרו. וכדרבי אבהו – אשמעינן מתניתין דהכי הוא כדרבי אבהו, דפטר ליה ללוי מתרומה גדולה
3. רש"י מסכת ברכות דף מז עמוד א ד"ה וכדרבי אבהו שבו, לבד מתרומת מעשר שעל הלוי להפריש תרומה ממעשרו. וכדרבי אבהו – אשמעינן מתניתין דהכי הוא כדרבי אבהו, דפטר ליה ללוי מתרומה גדולה שבו. מכל מעשרותיכם – בפרשת לוים כתיב ואל הלוים תדבר, וכתיב בהאי קרא את כל תרומת ה' – כל צד תרומה שבו חייבים להפריש ממנו. האי אידגן –
4. רש"י מסכת ברכות דף מז עמוד ב ד"ה מכל מעשרותיכם אבהו, דפטר ליה ללוי מתרומה גדולה שבו. מכל מעשרותיכם – בפרשת לוים כתיב ואל הלוים תדבר, וכתיב בהאי קרא את כל תרומת ה' – כל צד תרומה שבו חייבים להפריש ממנו. האי אידגן – משעה שנתמרח בכרי נעשה דגן, וכיון דאיקרי דגן – חלה עליו רשות כהן תחלה, דכתיב ראשית דגנך תתן לו, אבל
5. רש"י מסכת ברכות דף מז עמוד ב ד"ה קדם לוי פשיטא – דאין מזמנין דהיינו טבל. שהקדימו בכרי – לאחר שנתמרח והוקבע לתרומה מן התורה. קדם לוי את הכהן ונטל מעשר ראשון תחלה, ואחד מחמשים שבו היה ראוי לתרומה גדולה לכהן, ושלא ניטלה תרומתו דקתני – לאו תרומת מעשר קאמר, אלא תרומה גדולה. מהו דתימא כדאמר ליה רב פפא לאביי –
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש רבה החיפוש: שבו
————————————-

1. בראשית רבה פרשה ג ד"ה ה א"ר סימון ה א"ר סימון ה' פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה, ויאמר אלהים יהי אור, כנגד ספר בראשית, שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו, ויהי אור, כנגד ספר ואלה שמות, שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה, וירא אלהים את האור כי טוב כנגד ספר ויקרא שהוא
2. בראשית רבה פרשה ג ד"ה ה א"ר סימון כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה, ויאמר אלהים יהי אור, כנגד ספר בראשית, שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו, ויהי אור, כנגד ספר ואלה שמות, שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה, וירא אלהים את האור כי טוב כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות, ויבדל אלהים בין האור ובין החשך כנגד ספר
3. בראשית רבה פרשה ג ד"ה ח א"ר ינאי ויהי ערב אלו מעשיהן של רשעים, ויהי בקר אלו מעשיהן של צדיקים, יום אחד, שנתן להם הקב"ה יום אחד ואיזה זה יום הכפורים, א"ר תנחום בר ירמיה שבו נבראו ארבעה דברים, הרים שמים וארץ ואורה, א"ר יודן שבו היה הקב"ה יחידי בעולמו, שלא היה בעולמו אלא הוא, אתיא כר' יוחנן ולא אתיא כרבי
4. בראשית רבה פרשה ג ד"ה ח א"ר ינאי צדיקים, יום אחד, שנתן להם הקב"ה יום אחד ואיזה זה יום הכפורים, א"ר תנחום בר ירמיה שבו נבראו ארבעה דברים, הרים שמים וארץ ואורה, א"ר יודן שבו היה הקב"ה יחידי בעולמו, שלא היה בעולמו אלא הוא, אתיא כר' יוחנן ולא אתיא כרבי חנינא, רבי יוחנן אמר בשני נבראו המלאכים הה"ד (תהלים קד)
5. בראשית רבה פרשה ד ד"ה ו ויעש אלהים אתמהא, והלא במאמר הן הוי (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, למה אין כתיב בשני כי טוב, רבי יוחנן תני לה בשם רבי יוסי ב"ר חלפתא שבו נבראת גיהנם, שנא' (ישעיה ל) כי ערוך מאתמול תפתה, יום שיש בו אתמול ואין בו שלשום, רבי חנינא אומר שבו נבראת מחלוקת, שנאמר ויהי מבדיל
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש תנחומא החיפוש: שבו
—————————————-

1. מדרש תנחומא פרשת בראשית סימן ה ד"ה (ה) בראשית ברא חנקתו והוא יעמוד, א"ל ומה הרגתי אותו או שמא חסר א' מאיבריו, א"ל הוצאת את רוחו, אמר לו ומה אם הגמל לא היה סובלו ולא סבל את משאו אלא הרוח שבו, ממה"מ =מלך מלכי המלכים= הקב"ה אין רוחו סובל את העולם כולו, שתק אדריאנוס, ראה שבחו של הקב"ה מן הארץ לשמים אדם בונה טרקלין
2. מדרש תנחומא פרשת וירא סימן כג ד"ה (כג) וירא את רואה אתה מה שאני רואה, א"ל אני רואה הר נאה משובח וענן קשור עליו, אמר לנעריו רואין אתם כלום, אמרו לו אין אנו רואין אלא מדברות, אמר להם שבו לכם פה עם החמור הואיל והחמור אינו רואה ואינכם רואין כמותו עם הדומה לחמור שבו לכם פה עם החמור שאתם כמותו, ואני והנער נלכה עד כה,
3. מדרש תנחומא פרשת וירא סימן כג ד"ה (כג) וירא את רואין אתם כלום, אמרו לו אין אנו רואין אלא מדברות, אמר להם שבו לכם פה עם החמור הואיל והחמור אינו רואה ואינכם רואין כמותו עם הדומה לחמור שבו לכם פה עם החמור שאתם כמותו, ואני והנער נלכה עד כה, מהו עד כה נראה מה יהיה בסוף כה שאמר לי הקב"ה כה יהיה זרעך, ונשתחוה ונשובה
4. מדרש תנחומא פרשת וישלח סימן ב ד"ה (ב) וישלח יעקב חילו של הקב"ה, שכיון שהרעם יוצא הוא מרעים והבריות יודעים שהגשמים יורדין וכשהרעם יוצא הברק בא אחריו, דבר אחר ה' נתן קולו זה ראש השנה שבו תקיעת שופר, לפני חילו אלו ישראל שהן מזדעזעין וחרדין מקול השופר וחוזרין בתשובה כדי לזכות בדין ביום הכפורים, כי גדול יום ה' ונורא
5. מדרש תנחומא פרשת וישלח סימן ב ד"ה (ב) וישלח יעקב ישראל שהן מזדעזעין וחרדין מקול השופר וחוזרין בתשובה כדי לזכות בדין ביום הכפורים, כי גדול יום ה' ונורא מאד ומי יכילנו זה יום הכפורים שבו ספרי חיים וספרי מתים נחתמים, ומנין אתה אומר שבהללו עשרת ימים שבין ר"ה לי"כ =ראש השנה ליום הכפורים= שבהן הכתוב מדבר, שכן
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: רמב"ם החיפוש: שבו
———————————-

1. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה א הגלגלים הם הנקראים שמים ורקיע וזבול וערבות, והם תשעה גלגלים, גלגל הקרוב ממנו הוא גלגל הירח, והשני שלמעלה ממנו הוא גלגל שבו הכוכב הנקרא כוכב, וגלגל שלישי שלמעלה ממנו שבו נוגה, וגלגל רביעי שבו חמה, וגלגל חמישי שבו מאדים, וגלגל ששי שבו כוכב צדק, וגלגל
2. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה א וערבות, והם תשעה גלגלים, גלגל הקרוב ממנו הוא גלגל הירח, והשני שלמעלה ממנו הוא גלגל שבו הכוכב הנקרא כוכב, וגלגל שלישי שלמעלה ממנו שבו נוגה, וגלגל רביעי שבו חמה, וגלגל חמישי שבו מאדים, וגלגל ששי שבו כוכב צדק, וגלגל שביעי שבו שבתי, וגלגל שמיני שבו שאר כל הכוכבים
3. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה א גלגל הקרוב ממנו הוא גלגל הירח, והשני שלמעלה ממנו הוא גלגל שבו הכוכב הנקרא כוכב, וגלגל שלישי שלמעלה ממנו שבו נוגה, וגלגל רביעי שבו חמה, וגלגל חמישי שבו מאדים, וגלגל ששי שבו כוכב צדק, וגלגל שביעי שבו שבתי, וגלגל שמיני שבו שאר כל הכוכבים שנראים ברקיע, וגלגל
4. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה א הוא גלגל הירח, והשני שלמעלה ממנו הוא גלגל שבו הכוכב הנקרא כוכב, וגלגל שלישי שלמעלה ממנו שבו נוגה, וגלגל רביעי שבו חמה, וגלגל חמישי שבו מאדים, וגלגל ששי שבו כוכב צדק, וגלגל שביעי שבו שבתי, וגלגל שמיני שבו שאר כל הכוכבים שנראים ברקיע, וגלגל תשיעי הוא גלגל החוזר בכל
5. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה א שלמעלה ממנו הוא גלגל שבו הכוכב הנקרא כוכב, וגלגל שלישי שלמעלה ממנו שבו נוגה, וגלגל רביעי שבו חמה, וגלגל חמישי שבו מאדים, וגלגל ששי שבו כוכב צדק, וגלגל שביעי שבו שבתי, וגלגל שמיני שבו שאר כל הכוכבים שנראים ברקיע, וגלגל תשיעי הוא גלגל החוזר בכל יום מן המזרח למערב
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תנ"ך החיפוש: #אחלמה
————————————

1. שמות פרק כח פסוק יט והטור השלישי לשם שבו ואחלמה:
2. שמות פרק לט פסוק יב והטור השלישי לשם שבו ואחלמה:
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש רבה החיפוש: #אחלמה
—————————————-

1. שמות רבה פרשה לח ד"ה ט ומלאת בו היה כתוב לוי, והטור השני נופך ספיר ויהלום, על נופך היה כתוב יהודה, על ספיר היה כתוב יששכר, על יהלום היה כתוב זבולן, והטור השלישי לשם שבו ואחלמה, על לשם היה כתוב דן, על שבו היה כתוב נפתלי, על אחלמה היה כתוב גד, והטור הרביעי תרשיש שוהם וישפה, על תרשיש היה כתוב אשר,
2. שמות רבה פרשה לח ד"ה ט ומלאת בו כתוב יהודה, על ספיר היה כתוב יששכר, על יהלום היה כתוב זבולן, והטור השלישי לשם שבו ואחלמה, על לשם היה כתוב דן, על שבו היה כתוב נפתלי, על אחלמה היה כתוב גד, והטור הרביעי תרשיש שוהם וישפה, על תרשיש היה כתוב אשר, על שוהם היה כתוב יהוסף, על ישפה היה כתוב בנימין שבטי
3. במדבר רבה פרשה ב ד"ה ז באותות, סימנין נחש על שם יהי דן נחש גד שבו וצבע מפה שלו לא לבן ולא שחור אלא מעורב שחור ולבן ומצוייר עליו מחנה על שם (בראשית מט) גד גדוד יגודנו, נפתלי אחלמה וצבע מפה שלו דומה ליין צלול שאין אדמתו עזה ומצוייר עליו אילה על שם נפתלי אילה שלוחה, אשר תרשיש וצבע מפה שלו דומה לאבן יקרה
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תנ"ך החיפוש: תרשיש
———————————–

1. שמות פרק כח פסוק כ והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם:
2. שמות פרק לט פסוק יג והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם:
3. מלכים א פרק י פסוק כב כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים:
4. מלכים א פרק י פסוק כב כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים:
5. מלכים א פרק כב פסוק מט יהושפט <עשר> עשה אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי <נשברה> נשברו אניות בעציון גבר:
6. ישעיהו פרק ב פסוק טז ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה:
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תנ"ך שמות פרק כח
———————————-

(א) ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן: (ב) ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת: (ג) ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי: (ד) ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי: (ה) והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש: פ (ו) ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב: (ז) שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר: (ח) וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר: (ט) ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל: (י) ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם: (יא) מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם: (יב) ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני ידוד על שתי כתפיו לזכרן: ס (יג) ועשית משבצת זהב: (יד) ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת: ס (טו) ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו: (טז) רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו: (יז) ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד: (יח) והטור השני נפך ספיר ויהלם: (יט) והטור השלישי לשם שבו ואחלמה: (כ) והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם: (כא) והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תנ"ך החיפוש: תרשיש
———————————–

מאגר: פרשנות תנ"ך החיפוש: תרשיש
——————————————

1. רש"י מלכים א פרק י פסוק יד ד"ה (יד) שש (יד) שש מאות ששים ושש – חירם נתן לו ק"ך ומלכת שבא ק"ך ואני תרשיש הביאה מאופיר ת"כ הרי תר"ס והששה לא ידעתי מאין (ובדברי הימים ב' ח' י"ח) כתיב שהביאו מאופיר ארבע מאות וחמשים ואין מונה שם ק"ך של
2. רש"י מלכים א פרק י פסוק כב ד"ה (כב) אני (כב) אני תרשיש – ספינת אפריקא: שנהבים וקפים ותוכיים – שן דפיל וקופין וטוסין:
3. רש"י ישעיהו פרק ב פסוק טז ד"ה תרשיש – שם (טז) ועל כל אניות – תירגם יונתן ועל כל דיתבין בניסי ימא באיי הים שמוצאן ומובאן באניות: תרשיש – שם ים ששמו תרשיש: שכיות החמדה – פלטרין רצופין במשכיות רצפת שיש כמו ואבן משכית (ויקרא כו) על שם שסוככים בו את הקרקע:
4. רש"י ישעיהו פרק ב פסוק טז ד"ה תרשיש – שם (טז) ועל כל אניות – תירגם יונתן ועל כל דיתבין בניסי ימא באיי הים שמוצאן ומובאן באניות: תרשיש – שם ים ששמו תרשיש: שכיות החמדה – פלטרין רצופין במשכיות רצפת שיש כמו ואבן משכית (ויקרא כו) על שם שסוככים בו את הקרקע:
5. רש"י ישעיהו פרק כג פסוק א ד"ה (א) הילילו (א) הילילו אניות תרשיש – שהיו מתעשרים על ידי סוחרי צור שהיו מביאים אניות תרשיש סחורה לצור, תרשיש שם הים: כי שודד מבית מבוא – כי שודד מבפנים מקום
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תלמוד בבלי החיפוש: תרשיש
—————————————–

1. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד ב שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר. מיד – והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש. אמר רבי לוי: כל פסוק זה על שום קרבנות נאמר: כרשנא, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, כלום הקריבו לפניך כרים בני
2. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד ב של עולם, כלום הקריבו לפניך כרים בני שנה כדרך שהקריבו ישראל לפניך? שתר, כלום הקריבו לפני שתי תורין? אדמתא, כלום בנו לפניך מזבח אדמה? תרשיש, כלום שימשו לפניך בבגדי כהונה, דכתיב בהו +שמות כ"ח+ תרשיש ושהם וישפה. מרס, כלום מירסו בדם לפניך? מרסנא, כלום מירסו במנחות
3. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יב עמוד ב שתר, כלום הקריבו לפני שתי תורין? אדמתא, כלום בנו לפניך מזבח אדמה? תרשיש, כלום שימשו לפניך בבגדי כהונה, דכתיב בהו +שמות כ"ח+ תרשיש ושהם וישפה. מרס, כלום מירסו בדם לפניך? מרסנא, כלום מירסו במנחות לפניך? ממוכן, כלום הכינו שלחן לפניך? ויאמר ממוכן, תנא: ממוכן
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: רש"י לתלמוד החיפוש: תרשיש
——————————————

1. רש"י מסכת מנחות דף ה עמוד ב ד"ה אלא טעמא – דאמר קומצה נקטר דקסבר האיר מזרח, די"ו בניסן מתיר החדש דכתיב (ויקרא כג) עד עצם ומתרגמינן עד בכרן ובכרן היינו מראית היום דכתיב (שמות כח) תרשיש שוהם ישפה מתרגמינן כרום ימא שמראיתו דומה לים והאי דאין שיריה נאכלין דמצוה להמתין עד הבאת העומר כדפרכינן לריש לקיש בפ' רבי
2. רש"י מסכת חולין דף צא עמוד ב ד"ה גויתו כתרשיש עולים – משמע כי הדדי ולא זה אחר זה וכן יורדים. וכי פגעו בהדדי הוו להו ארבעה – צריך רוחב הסולם להחזיק ארבעתן. גויתו כתרשיש – דיחזקאל תרשיש ים ששמו תרשיש כדמתרגמינן (יחזקאל א) תרשיש כרום ימא מראה הים וכתיב (יונה א) אניה באה תרשיש. בדיוקנו של מעלה – פרצוף אדם שבארבע
3. רש"י מסכת חולין דף צא עמוד ב ד"ה גויתו כתרשיש כי הדדי ולא זה אחר זה וכן יורדים. וכי פגעו בהדדי הוו להו ארבעה – צריך רוחב הסולם להחזיק ארבעתן. גויתו כתרשיש – דיחזקאל תרשיש ים ששמו תרשיש כדמתרגמינן (יחזקאל א) תרשיש כרום ימא מראה הים וכתיב (יונה א) אניה באה תרשיש. בדיוקנו של מעלה – פרצוף אדם שבארבע חיות בדמות
4. רש"י מסכת חולין דף צא עמוד ב ד"ה גויתו כתרשיש יורדים. וכי פגעו בהדדי הוו להו ארבעה – צריך רוחב הסולם להחזיק ארבעתן. גויתו כתרשיש – דיחזקאל תרשיש ים ששמו תרשיש כדמתרגמינן (יחזקאל א) תרשיש כרום ימא מראה הים וכתיב (יונה א) אניה באה תרשיש. בדיוקנו של מעלה – פרצוף אדם שבארבע חיות בדמות יעקב. בעו לסכוניה – מחמת קנאה.
5. רש"י מסכת חולין דף צא עמוד ב ד"ה גויתו כתרשיש להחזיק ארבעתן. גויתו כתרשיש – דיחזקאל תרשיש ים ששמו תרשיש כדמתרגמינן (יחזקאל א) תרשיש כרום ימא מראה הים וכתיב (יונה א) אניה באה תרשיש. בדיוקנו של מעלה – פרצוף אדם שבארבע חיות בדמות יעקב. בעו לסכוניה – מחמת קנאה.
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש רבה החיפוש: תרשיש
—————————————

1. בראשית רבה פרשה יח ד"ה א ויבן ה' ור"ש אמר י"א, ר' חמא בר חנינא ור"ש בן לקיש תרוויהון אמרין כלל ופרט, עשה את הכלל מוספת לפרט והכל בכלל, כל אבן יקרה מסוכתך כלל, אודם פטדה תרשיש ויהלום וגו' פרט, הכל בכלל, כל אבן יקרה מסוכתך, רבי לוי ורבי סימון חד אמר ט' וחד אמר י', מ"ד עשר כרבנן, ומ"ד ט' הדין דהב דהכא לית הוא
2. בראשית רבה פרשה עח ד"ה יב ויאמר יעקב א"ל מה היא, א"ל כל אותן הדורונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אומות העולם להחזירן למלך המשיח לעתיד לבא, מאי טעמיה (שם /תהלים/ עב) מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו, יביאו אין כתיב כאן אלא ישיבו א"ל חייך מלה טבא אמרת ומן שמך אנא אומר לה.
3. שמות רבה פרשה ד ד"ה ג ד"א וילך שלא בטובתו היה מברכן שנאמר (במדבר כג) מה אקוב ולא קבה אל, כמה בקש יונה שלא לילך בשליחותו של הקב"ה שנאמר (יונה א) וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש והלך בעל כרחו שנאמר (שם /יונה/ ג) ויקם יונה וילך אל נינוה, כמה ביקש ירמיה שלא להתנבאות ונתנבא שלא בטובתו שנאמר (ירמיה א) אל
4. שמות רבה פרשה לח ד"ה ט ומלאת בו על יהלום היה כתוב זבולן, והטור השלישי לשם שבו ואחלמה, על לשם היה כתוב דן, על שבו היה כתוב נפתלי, על אחלמה היה כתוב גד, והטור הרביעי תרשיש שוהם וישפה, על תרשיש היה כתוב אשר, על שוהם היה כתוב יהוסף, על ישפה היה כתוב בנימין שבטי ישורון.
5. שמות רבה פרשה לח ד"ה ט ומלאת בו והטור השלישי לשם שבו ואחלמה, על לשם היה כתוב דן, על שבו היה כתוב נפתלי, על אחלמה היה כתוב גד, והטור הרביעי תרשיש שוהם וישפה, על תרשיש היה כתוב אשר, על שוהם היה כתוב יהוסף, על ישפה היה כתוב בנימין שבטי ישורון.
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש תנחומא החיפוש: תרשיש
——————————————

1. מדרש תנחומא פרשת בשלח סימן ז ד"ה (ז) ואכבדה בפרעה (ז) ואכבדה בפרעה, מגיד שכשיפרע הקדוש ברוך הוא מן האומות שמו מתגדל בעולם שנאמר (ישעיה סו) ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פלטים אל הגוים תרשיש פול ולוד מושכי קשת תובל ויון האיים הרחוקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי והגידו את כבודי בגוים וכתיב כה אמר ה' יגיע מצרים
2. מדרש תנחומא פרשת בשלח סימן יב ד"ה (יב) כי גאה נשא ושפל, ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן, ועל כל ההרים הרמים וגו' ועל כל מגדל גבוה, ועל כל חומה בצורה, ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה, ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב ה' לבדו ביום ההוא והאלילים כליל יחלוף, דבר אחר גאה על כל המתגאים
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תנ"ך החיפוש: !שהם
———————————-

1. שמות פרק כה פסוק ז אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן:
2. שמות פרק כח פסוק ט ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל:
3. שמות פרק לה פסוק ט ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן:
4. שמות פרק לט פסוק יג והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם:
5. יחזקאל פרק כח פסוק יג בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו:
6. שיר השירים פרק ו פסוק ה הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד:
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: פרשנות תנ"ך החיפוש: !שהם
—————————————–

1. רש"י בראשית פרק א פסוק ו ד"ה בתוך המים כאדם שמשתומם ועומד מגערת המאיים עליו: בתוך המים – באמצע המים, שיש הפרש בין מים העליונים לרקיע כמו בין הרקיע למים שעל הארץ, הא למדת שהם תלוים במאמרו של מלך:
2. רש"י בראשית פרק א פסוק כד ד"ה ורמש – הם (כד) תוצא הארץ – הוא שפירשתי (פסוק יד) שהכל נברא מיום ראשון ולא הוצרכו אלא להוציאם: נפש חיה – שיש בה חיות: ורמש – הם שרצים שהם נמוכים ורומשים על הארץ, נראים כאלו נגררים, שאין הלוכן ניכר. כל לשון רמש ושרץ בלשוננו קונמובר"יש בלע"ז [רוחשים]:
3. רש"י בראשית פרק ב פסוק ה ד"ה כי לא על פתח הקרקע עמדו עד יום ששי: כי לא המטיר – ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים: ה' אלהים – ה' הוא שמו, אלהים שהוא שופט ושליט על כל, וכן פירוש זה בכל
4. רש"י בראשית פרק ז פסוק ד ד"ה (ד) כי (ד) כי לימים עוד שבעה – אלו שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדיק שחס הקב"ה על כבודו ועכב את הפורענות. צא וחשוב שנותיו של מתושלח ותמצא שהם כלים בשנת שש מאות שנה לחיי נח: כי לימים עוד – מהו עוד, זמן אחר זמן, זה נוסף על מאה ועשרים שנה: ארבעים יום – כנגד יצירת הולד שקלקלו
5. רש"י בראשית פרק יב פסוק ו ד"ה והכנעני אז את הארץ לבניו, שנאמר (בראשית יד יח) ומלכי צדק מלך שלם, לפיכך (פסוק ז) ויאמר ה' אל אברהם לזרעך אתן את הארץ הזאת, עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם:
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תלמוד בבלי החיפוש: !שהם
—————————————-

1. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כט עמוד ב אמר מר עוקבא: אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה – יהיו כל צרכיהם לפניך. איכא דאמרי, אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה – יהיו כל צרכיהם לפניך. תנו רבנן: המהלך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל תפלה קצרה. ואיזה היא תפלה קצרה? רבי
2. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מו עמוד ב גלותא לרב ששת: אף על גב דרבנן קשישי אתון, פרסאי בצרכי סעודה בקיאי מינייכו, בזמן שהן שתי מטות – גדול מסב בראש ושני לו למעלה הימנו, ובזמן שהם שלש – גדול מסב באמצע, שני לו למעלה הימנו, שלישי לו למטה הימנו. אמר ליה: וכי בעי אשתעויי בהדיה, מתריץ תרוצי ויתיב ומשתעי בהדיה! –
3. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מו עמוד ב למטה הימנו, בזמן שהן שלש מטות – גדול מסב בראש, שני לו למעלה הימנו, שלישי לו למטה הימנו. מים הראשונים מתחילין מן הגדול, מים אחרונים, בזמן שהם חמשה – מתחילין מן הגדול, ובזמן שהם מאה – מתחילין מן הקטן עד שמגיעים אצל חמשי, וחוזרין ומתחילין מן הגדול; ולמקום שמים אחרונים
4. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מו עמוד ב בראש, שני לו למעלה הימנו, שלישי לו למטה הימנו. מים הראשונים מתחילין מן הגדול, מים אחרונים, בזמן שהם חמשה – מתחילין מן הגדול, ובזמן שהם מאה – מתחילין מן הקטן עד שמגיעים אצל חמשי, וחוזרין ומתחילין מן הגדול; ולמקום שמים אחרונים חוזרין – לשם ברכה חוזרת. מסייע ליה לרב,
5. תלמוד בבלי מסכת שבת דף קי עמוד א חוץ ממי דקלים. תנא: חוץ ממי דקרים. מאן דתנא מי דקרים – שהם דוקרים את המרה, ומאן דאמר מי דקלים – שיוצאין מן שני דקלי. מאי מי דקלים? אמר רבה בר ברונא: תרתי תלאי איכא במערבא, ונפקא עינא
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: רש"י לתלמוד החיפוש: !שהם
—————————————–

1. רש"י מסכת ברכות דף ג עמוד ב ד"ה במקומן חיישינן ליכא – דתנן (במסכת קידושין דף פ' ב) אבל אשה מתיחדת עם שני אנשים. בתרי ופריצי – דאמרינן התם: לא שנו אלא בכשרים. במקומן חיישינן – במקום שהם מצויין תדיר, חיישינן אפילו בתרי. בדברא – בשדה.
2. רש"י מסכת ברכות דף ח עמוד א ד"ה כפיטורי בפי כפיטורי בפי ושט – ים אוקיינוס יש בו מקומות שאינו מקבל ברזל, ומחברין לוחי הספינה על ידי חבלים ועקלים שתוחבין בנקביו, ותוקעין אותו בדוחק לפי שהם גסין כמדת הנקב. פיטורי – חבלים, דמתרגמינן ופטורי ציצים (מלכים א' ו') – אטונין. בפי ושט – הוא הנקב, שהוא עגול כפי ושט.
3. רש"י מסכת ברכות דף יא עמוד ב ד"ה מדרש – הוא ותן בלבנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך ותלמדם חקי רצונך. מדרש – הוא קרוב למקרא, כגון מכילתא וספרא וספרי שהם מדרשי מקראות. לגמרא אין צריך לברך – אפילו קודם אהבה רבה קאמר, והכי מוכח מילתא בפרק שני /ברכות דף י"ד/. אף לגמרא צריך לברך –
4. רש"י מסכת ברכות דף טז עמוד א ד"ה האומנין – שהם משנה. האומנין – שהם עסוקים במלאכתן בראש האילן או בראש הנדבך והגיע זמן קריאת שמע קורין לשם מיד. נדבך – בנין של אבנים, כמו נדבכין די אבן גלל (עזרא ו'). מה
5. רש"י מסכת ברכות דף כא עמוד ב ד"ה זב שראה לבעלי קריין לעסוק בתורה קאי, ולשאר טמאים לא הצריך, וקאמר הכא: דאם יש לו טומאה אחרת עם הקרי, שאינו יכול לצאת ממנה בטבילה זו, כגון זב ונדה שהם טמאים טומאת שבעה – אפילו הכי צריך לטבול לקריו קודם שיעסוק בתורה. פולטת שכבת זרע – הרי היא כבעל קרי. ורבי יהודה פוטר – קא סלקא
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש רבה החיפוש: !שהם
————————————–

1. בראשית רבה פרשה ה ד"ה ד א"ר לוי ד א"ר לוי יש מן הדרשנים שהם דורשין כגון בן עזאי ובן זומא נעשה קולו של הקב"ה מטטרון למשה בשעה שאמר לו (דברים לב) עלה אל הר העברים, נעשה קולו של הקב"ה
2. בראשית רבה פרשה ט ד"ה ה בתורתו של (איוב ג) שם רשעים חדלו רוגז שם חדלו מלהכעיס להקב"ה, מפני מה נגזרה מיתה על הצדיקים אלא כל זמן שהצדיקים חיים הם נלחמים עם יצרן, כיון שהם מתים הם נחין, הה"ד (שם /איוב ג'/) ושם ינוחו יגיעי כח, דיינו מה שיגענו, ורשב"ל אמר ליתן שכר לאלו בכפליים ולהפרע מאלו בכפליים, ליתן שכר
3. בראשית רבה פרשה טז ד"ה ד אמר רבי הונא בשלשה דברים קדמה מלכות יון למלכות הרשעה, בנימוסין ובפנקיסין ובלשון, ר' הונא בשם ר' אחא אמר כל המלכיות נקראו על שם אשור, ע"ש שהם מתעשרות מישראל, א"ר יוסי בר חנינא כל המלכיות נקראו על שם נינוה, על שם שהם מתנאות מישראל, אמר רבי יוסי בר רבי חלפתא כל המלכיות
4. בראשית רבה פרשה טז ד"ה ד אמר רבי ר' הונא בשם ר' אחא אמר כל המלכיות נקראו על שם אשור, ע"ש שהם מתעשרות מישראל, א"ר יוסי בר חנינא כל המלכיות נקראו על שם נינוה, על שם שהם מתנאות מישראל, אמר רבי יוסי בר רבי חלפתא כל המלכיות נקראו על שם מצרים, על שם שהם מצירות לישראל, והנהר הרביעי הוא פרת זו
5. בראשית רבה פרשה טז ד"ה ד אמר רבי בר חנינא כל המלכיות נקראו על שם נינוה, על שם שהם מתנאות מישראל, אמר רבי יוסי בר רבי חלפתא כל המלכיות נקראו על שם מצרים, על שם שהם מצירות לישראל, והנהר הרביעי הוא פרת זו אדום, פרת שהפירה והצירה לבניו (נ"א לפניו), פרת שפרה ורבה מברכתו של זקן, פרת שאני עתיד להפרע
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש תנחומא החיפוש: !שהם
—————————————–

1. מדרש תנחומא פרשת וישלח סימן ב ד"ה (ב) וישלח יעקב אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב (ישעיה ו) א"ל הקב"ה ישעיה בעצמך אתה רשאי לומר איש טמא שפתים אבל לישראל אתה אומר בתוך עם טמא שפתים שהם הקדימו עשיה לשמיעה ומיחדין את שמי פעמים בכל יום ואת קורא אותן עם טמא שפתים, מה כתיב שם ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה מהו
2. מדרש תנחומא פרשת ויחי סימן ט ד"ה (ט) ראובן בכורי ומשה עלה אל האלהים ויקרבך ויאמר לך יחי ראובן ואל ימות (דברים לג) יצא ראובן ואזניו מקטפות התחיל קורא לשמעון וללוי אחים אחי דינה ולא אחי יוסף שהם מכרוהו, א"ר שמלאי בראובן כתיב למען הציל אותו מידם (בראשית לו) הרי אתה למד שלא היה במכירת יוסף ואף יהודה אמר להן מה בצע כי נהרוג
3. מדרש תנחומא פרשת שמות סימן כג ד"ה (כג) ויקח משה מזה שבידך אתה צריך ללקות שאתה מוציא לשון הרע על בני כשם שהנחש הוציא לשון הרע ואמר כי יודע אלהים וגו' (בראשית ג) ובני מיד מאמינים שהם מאמינים בני מאמינים, מאמינים דכתיב ויאמן העם בני מאמינים דכתיב והאמין בה' (שם /בראשית/ יד) ומה הנחש הלקיתי אותו בצרעת אף אתה הבא
4. מדרש תנחומא פרשת משפטים סימן ה ד"ה (ה) ואלה המשפטים אלא אם כן נטל זינו שלו, כך לעולם אם אין אדם נימול אינו יכול ללמוד תורה שנאמר מגיד דבריו ליעקב למי שהוא מל ביעקב לא עשה כן לכל גוי משום שהם ערלים, חקיו זו תורה ומשפטיו שלו הדינים שנאמר (שמות טו) שם שם לו חוק ומשפט, א"ל הקב"ה למשה נתתי להם את התורה לך ותן להם את
5. מדרש תנחומא פרשת תרומה סימן ז ד"ה (ז) וזאת התרומה אומר חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון, ארשב"ל זה מלך המשיח, ומחת לצלמא לכל מלכות שהם עובדות לצלם כו"ם בצלמות ובזכות מה הוא מושל מלך המשיח באבן בזכות התורה שישראל יגעים בה שנא' לוחות אבן כתובים באצבע אלהים, ד"א
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: רמב"ם החיפוש: !שהם
———————————–

1. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה ו גלגל התשיעי שהוא מקיף את הכל חלקוהו החכמים הקדמונים לשנים עשר חלקים, כל חלק וחלק העלו לו שם על שם צורה זו שתראה בו מן הכוכבים שלמטה ממנו שהם מכוונים תחתיו, והם המזלות ששמותם, טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזנים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים.
2. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד הלכה א ארבעה גופים הללו שהם אש ורוח ומים וארץ הם יסודות כל הנבראים למטה מן הרקיע, וכל שיהיה מאדם ומבהמה ועוף ורמש ודג וצמח ומתכת ואבנים טובות ומרגליות ושאר
3. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד הלכה ב וקרה, והיא כבידה מכולם והמים קלים ממנה לפיכך נמצאים למעלה על הארץ, והרוח קל מן המים לפיכך הוא מרחף על פני המים, והאש קל מן הרוח, ומפני שהם יסודות לכל גופים שתחת הרקיע ימצא כל גוף וגוף מאדם ובהמה וחיה ועוף ודג וצמח ומתכת ואבן גולמו מחובר מאש ורוח ומים ועפר, וארבעתן
4. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד הלכה ח השלם בדעתו, ועל צורה זו נאמר בתורה נעשה אדם בצלמנו כדמותנו כלומר שתהיה לו צורה היודעת ומשגת הדעות שאין להם גולם כמו המלאכים שהם צורה בלא גולם עד שידמה להן, ואינו אומר על צורה זו הניכרת לעינים שהיא הפה והחוטם והלסתות ושאר רושם הגוף שזו תואר שמה, ואינה
5. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד הלכה יג שהרי אמרו חכמים דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הוויות דאביי ורבא, אעפ"כ ראויין הן להקדימן, שהן מיישבין דעתו של אדם תחלה, ועוד שהם הטובה הגדולה שהשפיע הקב"ה ליישוב העולם הזה כדי לנחול חיי העולם הבא, ואפשר שידעם הכל קטן וגדול איש ואשה בעל לב רחב ובעל לב קצר.
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תלמוד בבלי החיפוש: ישפה
—————————————-

1. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א פליגי תרי מלאכי ברקיעא, גבריאל ומיכאל, ואמרי לה: תרי אמוראי במערבא, ומאן אינון? יהודה וחזקיה בני רבי חייא, חד אמר: שוהם, וחד אמר: ישפה, אמר להו הקב"ה: להוי כדין וכדין. +ישעיהו נח+ ושעריך לאבני אקדח – כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש: עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות
2. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף פא עמוד א מתני'. הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו – הרי זה לא קנה קרקע, רבי מאיר אומר: קנה קרקע. הגדילו – לא ישפה, והעולה מן הגזע – שלו, ומן השרשים – של בעל הקרקע, ואם מתו – אין לו קרקע. קנה שלשה – קנה קרקע; הגדילו – ישפה, והעולה מן הגזע ומן
3. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף פא עמוד א אומר: קנה קרקע. הגדילו – לא ישפה, והעולה מן הגזע – שלו, ומן השרשים – של בעל הקרקע, ואם מתו – אין לו קרקע. קנה שלשה – קנה קרקע; הגדילו – ישפה, והעולה מן הגזע ומן השרשין – שלו, ואם מתו – יש לו קרקע.
4. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף פב עמוד א הגדילו – לא ישפה כו'. היכי דמי מן הגזע, והיכי דמי מן השרשין? א"ר יוחנן: כל שרואה פני חמה – זהו מן הגזע, ושאינו רואה פני חמה – זהו מן השרשין. וליחוש דלמא
5. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף פב עמוד ב לית ליה דשמואל רביה, דאמר שמואל: הלכה כר' עקיבא, דאמר: מוכר בעין יפה מוכר! א"ל: לא מתוקמא מתני' כר' עקיבא. ממאי? מדקתני: הגדילו – ישפה, ואי ס"ד רבי עקיבא היא, אמאי ישפה? האמר: מוכר בעין יפה מוכר! א"ל: אימור דא"ר עקיבא – גבי בור ודות דלא מכחשי ארעא, גבי אילן מי שמעת
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: תלמוד בבלי החיפוש: ישפה
—————————————-

מאגר: רש"י לתלמוד החיפוש: ישפה
—————————————–

1. רש"י מסכת בבא מציעא דף קיט עמוד א ד"ה אילן היוצא מפרש מאי גזע ומאי שרשין: גזע – כל שרואה פני חמה, שרשין – שאין רואין פני חמה, ואף על גב דשבח נוף העליון לבעל האילן, כדקתני התם הגדילו לא ישפה – התם הוא דאדעתא דהכי נחת, שכל זמן שיהא ראויין לעשות פרי יהא בקרקע, וישא ענף ופירי, אבל אילן אחר העולה מן הגזע – אילנא אחרינא
2. רש"י\רשב"ם מסכת בבא בתרא דף פא עמוד א ד"ה לא ישפה קנה קרקע – דחשבי להו שדה האילן. הגדילו – הרחיבו הענפים הרבה. לא ישפה – לא יקצוץ אותן בעל הקרקע אע"פ שהצל רע לבית השלחין דכיון דאין לו קרקע לבעל האילנות שהרי שעבד לו שדהו לצורך האילנות כל צרכן
3. רש"י\רשב"ם מסכת בבא בתרא דף פא עמוד א ד"ה ישפה – המוכר קנה קרקע – דחשיבי שדה האילן ובגמ' מפרש כמה יש לו קרקע והיאך נטועים דמצטרפי. הגדילו – חוץ לקרקע שלהן. ישפה – המוכר דכיון דאין נטועין בשל מוכר כי אם בקרקע של לוקח והמוכר לא שעבד לו קרקע שלו אינו מניחן ליכנס בשלו מאחר שמזיקין לו.
4. רש"י מסכת מנחות דף ה עמוד ב ד"ה אלא טעמא נקטר דקסבר האיר מזרח, די"ו בניסן מתיר החדש דכתיב (ויקרא כג) עד עצם ומתרגמינן עד בכרן ובכרן היינו מראית היום דכתיב (שמות כח) תרשיש שוהם ישפה מתרגמינן כרום ימא שמראיתו דומה לים והאי דאין שיריה נאכלין דמצוה להמתין עד הבאת העומר כדפרכינן לריש לקיש בפ' רבי ישמעאל (לקמן ד'
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש רבה החיפוש: ישפה
————————————–

1. בראשית רבה פרשה עא ד"ה ה הה"ד (במדבר אמר (תהלים קלח) הודו לה' כי טוב, דניאל אמר (דניאל ב) לך אלהא אבהתי מהודא ומשבח אנה, רחל תפסה פלך שתיקה ועמדו כל בניה בעלי מסטירין, בנימין ישפה יש פה יודע במכירתו של יוסף ואינו מגיד, שאול (ש"א =שמואל א'= י) ואת דבר המלוכה לא הגיד לו, אסתר (אסתר ב) אין אסתר מגדת מולדתה
2. שמות רבה פרשה לח ד"ה ט ומלאת בו דן, על שבו היה כתוב נפתלי, על אחלמה היה כתוב גד, והטור הרביעי תרשיש שוהם וישפה, על תרשיש היה כתוב אשר, על שוהם היה כתוב יהוסף, על ישפה היה כתוב בנימין שבטי ישורון.
3. במדבר רבה פרשה ב ד"ה ז באותות, סימנין זה יהושע שהיה משבט אפרים ועל מפה שבט מנשה היה מצוייר ראם על שם (דברים לג) וקרני ראם קרניו על שם גדעון בן יואש שהיה משבט מנשה, בנימין ישפה וצבע מפה שלו דומה לכל הצבעים לי"ב הצבעים ומצוייר עליו זאב על שם בנימין זאב יטרף לכך נאמר באותות שסימנין היו להם לכל נשיא ונשיא.
4. אסתר רבה פרשה ו ד"ה יב אין אסתר עמדו כל גדולי זרעה בשתיקה, רחל תפשה פלך שתיקה ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה, בנימין בנה תפש בשתיקה תדע שאבנו שהיתה בחשן היתה ישפה לומר יודע היה במכירת יוסף ושותק, ישפה יש פה ושותק, שאול בן בנה (ש"א =שמואל א'= י') ואת דבר המלוכה לא הגיד לו, אסתר, אין אסתר מגדת
5. אסתר רבה פרשה ו ד"ה יב אין אסתר פלך שתיקה ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה, בנימין בנה תפש בשתיקה תדע שאבנו שהיתה בחשן היתה ישפה לומר יודע היה במכירת יוסף ושותק, ישפה יש פה ושותק, שאול בן בנה (ש"א =שמואל א'= י') ואת דבר המלוכה לא הגיד לו, אסתר, אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה.
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

מאגר: מדרש תנחומא החיפוש: ישפה
—————————————–

1. מדרש תנחומא פרשת ויצא סימן ו ד"ה (ו) ילמדנו רבינו ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, רחל תפשה בשתיקה עמדה זרעה בשתיקה ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה, בנימין בנה האבן שלו מן האפוד ישפה יודע במכירת יוסף ושותק וזהו ישפה יש לו פה ושותק, שאול בן בנה ואת דבר המלוכה לא הגיד לו (שמואל א) אסתר אין אסתר מגדת מולדתה (אסתר ג)
2. מדרש תנחומא פרשת ויצא סימן ו ד"ה (ו) ילמדנו רבינו רחל תפשה בשתיקה עמדה זרעה בשתיקה ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה, בנימין בנה האבן שלו מן האפוד ישפה יודע במכירת יוסף ושותק וזהו ישפה יש לו פה ושותק, שאול בן בנה ואת דבר המלוכה לא הגיד לו (שמואל א) אסתר אין אסתר מגדת מולדתה (אסתר ג) לאה תפשה בהודיה עמדה זרעה
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

About author: gci2013

תנאי שימוש למאמרים - לחצו כאן

ישראל	הודו	רוסיה

ארה''ב	תאילנד	יפן

אבני חן במקרא

המכון לגמולוגיה ברחבי העולם

מאמרים אחרונים

קטגוריות

צרו קשר

הקורסים שלנו