שיטת הדרוג של ה- GIA

אתה נמצא כאן: ראשי \ גמולוגיה \ שיטת הדרוג של ה- GIA
GIA-logo
27 מאי 2015 - 22:42, הכותב , בתאריך גמולוגיה, מידע מקצועי, Comments off

שיטת הדירוג החדשה של ה GIA
מאת: שרון פרבר D.G G.C.I

החל מה-1/1/06 ה GIA מנפיק תעודות בשיטת דירוג חדשה, עם פרמטר נוסף המדרג את חיתוך היהלום (הופעתו הכללית). פרמטר זה מטרתו, להעריך ולקבוע את רמת הליטוש ואיכותו וסימטריה ביהלומים עגולים.
קיימים מספר פרמטרים לדירוג החיתוך של היהלום העגול הסטנדרטי:
1.הופעת האבן ממבט בכתר (ברק, אש ונצנוץ)
2. עיצוב (משקל יחסי ועמידות)
3.עבודה (טיב הצחצוח, סימטריה)
4.גודל העוקץ ועובי הרונדיסט- שקשורים לעיצוב האבן.
במאמר זה נדבר על ארבעת הפרמטרים דרכי הערכתם והשפעתם על הדירוג הכללי.
אך על מנת להבין את חשיבותה של שיטת הדירוג החדשה נזכר במר מרסל טולקובסקי שב1919 הביא לראשונה, לאחר מחקרים וחישובים מתמטיים הנוגעים להתנהגות קרן האור החודרת ליהלום, המלצות לגבי פרופורציות אידיאליות לליטוש היהלום העגול על מנת לקבל החזרת אור מרבית. ב- 1997 נשיא ה GIA ביל בויאג'ין קרא לבטל את המונח "ליטוש אידיאלי", משום שמונח זה לפי דעתו מרמז באופן בלתי הוגן לעליונותם של היהלומים שלוטשו על פי ההמלצות של טולקובסקי.
מחקרים שערך ה GIA בנוגע לברק היהלום מלמדים על כך שההמלצות של טולקובסקי בנוגע לאחוזי הלוח, זווית הכתר והפוויליון הם רק תצורה אחת מתוך אלף תצורות של פרופורציות היוצרות ברק והחזרי אור אופטימאליים.
לאחר הפיתוח של AGS לדירוג רמת הליטוש ב 1966 עלתה השאלה מהי שיטת הליטוש הטובה ביותר, השאלה שעדיין נשאלת עד היום נכנסה השנה להילוך מהיר יותר וזאת לאחר ש ה GIA הציג בעולם את ה FACET WARE שהינה שיטה חדשנית לבדיקת דירוג החיתוך ביהלומים עגולים בליטוש בריליאנטי בצבעים D – Z.
לאחר 15 שנה של מחקרים אינטנסיביים, ה GIA פיתח את שיטת הדירוג החדשה שנועדה להראות כי גם יהלומים שלא לוטשו לפי הפרופורציות ה"אידיאליות" של טולקובסקי יכולים להשיג את אותה רמת ברק באמצעות תצורת פרופורציות ומידות שלא נחשבות כ "אידיאליות".
לדוגמא- AGS הגדיר פרמטרים ישנים לחיתוך "אידיאלי" כך שאחוזי גודל השולחן יהיו בין 52.4-57.5% ואחוזי עומק האבן יהיו בין 58.4-62.9%, לעומת הפרמטרים החדשים של ה GIA אשר אחוזי גודל השולחן יהיו בין 47-61%.
החולשה שבחיתוך ה"אידיאלי" על פי טולקובסקי היא שכשאשר שני יהלומים מדורגים כ- חיתוך טוב, הם עדיין שונים במראה שלהם במבט מהכתר. בהיפוכו של דבר, יהלומים בחיתוך "רדוד"(שטוח) עם פרופורציות וזוויות לא רגילות יכולים להופיע כלא פחות אטרקטיביים מהיהלומים העומדים בסטנדרטים של הליטוש "האידיאלי".
שיטת הדירוג החדשה מעריכה 7 מרכיבים שונים לחיתוך היהלום, זאת על מנת להבין את הגורמים הקובעים כיצד חיתוכו של אותו יהלום השפיע על הופעתו. שינויים בערכים של הפרופורציות יוצרים שינויים משמעותיים הנראים בעין.
בנוסף לגודל השולחן, זווית הכתר וזווית הפוויליון, חוקרי GIA מצאו כי אורכי הכוכבים והפסטות התחתונות של הרונדיסט משפיעים על האש והברק של האבן. דבר שלא נלקח בחשבון במחקרים קודמים.
ישנן קומבינציות מסוימות של גודל שולחן, זווית הכתר וזווית הפוויליון שיכולות להעצים את הברק באבן וקומבינציות שיכולות להוריד מיופיו של היהלום. לדוגמא- זוויות כתר קטנות מגבירות את הברק, אך זוויות כתר גדולות עם שולחן קטן מעלים את רמת האש ביהלום.
השילוב של פרופורציות נמצא חשוב יותר מכל ערך פרופורציונאלי יחיד. זאת אומרת שזה לא תלוי בפרופורציה מסוימת אחת אלא בחיבור וקשר של פרופורציות הקובעות אם הופעת היהלום טובה מספיק בשביל לקבל דירוג גבוה.
על מנת להגדיר את איכות החיתוך של יהלום עגול סטנדרטי בסקלה של D-Z וטווח ניקיון שבין FLAWLESS-I3 ה GIA הגדיר 5 ציונים לחיתוך excellent, very good, good, fair and poor .
הופעת היהלום המלוטש במבט מהכתר נמדד על פי הברק, האש והנצנוצים שלו.
ברק: ברק הוא תופעה אופטית של החזרת אור "לבן" הנראה ביהלום מלוטש דרך מבט בכתר.
אש: אש הינה הופעה של נקודות אור המתפזרות לצבעים ספקטראליים הנראה דרך הכתר ביהלום מלוטש.
נצנוץ: נצנוץ הוגדר כהבזקים של אור לבן המשתקף מיהלום מלוטש, ונראה כאשר מקור האור או המתבונן זז.
ה GIA משתמש בהערכת הפרופורציות של יהלומים עגולים בזמן הערכת דירוג החיתוך.
GIA משתמש בקוטר ממוצע – המחושב לפי סה"כ קוטר מינימאלי ומקסימאלי (מרחק בין שתי נקודות נגדיות לאורך קו החוץ של הרונדיסט), המדידות מחולקות לשתיים על מנת לחשב את הפרופורציות הבאות:
סה"כ עומק: (נמדד ממשטח השולחן לעוקץ)יחסי לקוטר ממוצע הקרוב לעשירית האחוז(0.1%)
סה"כ עומק באחוזים= סה"כ עומק/ קוטר בממוצע x 100.
גודל השולחן: גודל שולחן ממוצע יחסי לקוטר, הקרוב ביותר לאחוז שלם (1%)
שולחן באחוזים= גודל השולחן בממוצע/קוטר ממוצע x 100.
גובה הכתר: גובה הכתר בממוצע יחסי לקוטר ממוצע, הקרוב ביותר לחצי אחוז (0.5%)
אחוזי גובה הכתר= גובה הכתר בממוצע/קוטר ממוצע x 100.
עומק הפוויליון בממוצע: יחסי לקוטר ממוצע, הקרוב ביותר למחצית האחוז (0.5%)
עומק הפוויליון באחוזים= עומק פוויליון ממוצע/קוטר בממוצע x 100.
היחס בין הכוכבים לחצאיות בכתר
היחס בין החצאיות התחתונות באחוזים ( המרחק מהרונדיסט לעוקץ באחוזים )
פרמטרים נוספים המוערכים ויזואלית כוללים, עובי הרונדיסט, גודל העוקץ צחצוח וסימטריה.
גודל העוקץ ועובי הרונדיסט הנם אלמנטים חשובים לדירוג היהלומים בשיטה החדשה של ה GIA, מפני שהם משפיעים על מראה האבן במבט מהכתר ועל היבט העיצוב של איכות החיתוך באופן כללי. תיאור העוקץ בתעודה של ה GIA מתואר כ –
None, very small, small, medium, slightly large, large, very large or extremely large
עובי הרונדיסט בתעודה של ה GIA מתואר כ-
Extremely thin, very thin, thin, medium, slightly thick, thick, very thick and extremely thick.
ה GIA מציג את הקריטריונים ושיטות להערכת גודל העוקץ ועובי הרונדיסט ומסביר את תפקידם בדירוג החדש. חשוב לציין כי לא יחולו שינויים בדרכי הערכת עובי הרונדיסט וגודל העוקץ למרות שיטת הדירוג החדשה.
על מנת להעריך את עובי הרונדיסט יש לעשות זאת מהאזור הדק ביותר או אזורים צרים הנמצאים בחלק העליון והחצי התחתון של מפגשי הפסטות ועד לאזור העבה ביותר בתנוחת העמק (valley).
גודל העוקץ ועובי הרונדיסט יכולים להימדד בעזרת בדיקות במערכות אופטיות ללא מגע OGI או SARIN המודדות את הפרופורציות של האבן, אך בסופו של דבר התוצאה הסופית תתקבל לאחר בדיקה וראייה ויזואלית של המתעד.
במקרים רבים ישנם הבדלים בין הערך הנמדד במכונה לבין הגודל / עובי שהעריך המתבונן, והדבר קריטי כשמדובר בגודל העוקץ ועובי הרונדיסט מפני שלשני גורמים אלו השפעה מכרעת על הדירוג הכללי של היהלום.
על מנת לקבוע את חשיבות גודל העוקץ ועובי הרונדיסט לדירוג הכללי של היהלום, חוקרי GIA נעזרו בתוכנות מחשב ובראיה ויזואלית בכדי לאבחן את ההשפעה של הפרופורציות על מראה היהלום במבט מהכתר בנוסף החוקרים דנו בהיבטים של משקל יחסי ועמידות עם יצרני יהלומים וסוחרים שיתחשבו באלמנטים הללו עד העברתם לצרכן.
לדוגמא עוקץ גדול הנראה בעין בלתי מזוינת יכול להפריע כאשר מסתכלים על היהלום מהכתר.
חוקרי GIA סיכמו כי צריכה להיות התאמה בין משקל האבן לבין מראהו, וכן שלא תהיה סכנת שבירה בזמן שיבוץ היהלום בתכשיט (לגבי הרונדיסט).
העוקץ-
העוקץ הינו משטח מלוטש המקביל לשולחן, ומיועד למנוע פיצוץ ביהלום ונזק לשפיץ.
במעבדות GIA, המתעדים מעריכים את גודל העוקץ דרך מבט מהכתר בהגדלה של x10.
גודל העוקץ מתואר כ- none, very small, small, medium, large, very large or extremely large, כאשר העוקץ בזווית מהשולחן ולא מקביל לו הוא ירשם כ- none מכיוון שהוא לא נחשב בתור עוקץ אלא בתור פסטה נוספת (extra facet).
המתעד מתחשב גם בהימצאותם של פגמים הפוגעים בדרגת הניקיון של היהלום בזמן הערכת גודל העוקץ. כשיש פגמים פתוחים המגיעים לפני השטח בעוקץ כגון: נייף, חור, סדק וכו'… רק השאריות של הפסטה מעורכים בגודל העוקץ.
העוקץ יכול להיות נייף, קטע טבעי באבן, אם הנייף מקביל לשולחן זה ייחשב כעוקץ ויוערך בגודל. בשני המקרים הפגמים הללו פוגעים בדרגת הניקיון של האבן.
שפשופים ביהלום אינם משפיעים על הערכת גודל העוקץ, אך מונעים מן היהלום לקבל את דרגת הניקיון flawless.
כדי לאשר את ההערכה הויזואלית של גודל העוקץ, המתעדים נעזרו גם בתמונות ובאחוזים של גודל העוקץ המתקבלים בעזרת המכונות האלקטרו אופטיות ( אוגי, סרין ו/או אחרים ).
הרונדיסט-
הרונדיסט הינו האזור הצר ביהלום המפריד בין הכתר לפוויליון ומשמש כפינה בה משבצים את היהלום בתכשיט. הרונדיסט מפחית את הסיכון לכך שיגרם נזק ליהלום.
הרונדיסט מורכב מ 16 אזורי עמק (valley) ו 16 אזורים גליים (hill). הרונדיסט נוצר עקב עיגול האבן עד לקבלת הליטוש העגול הבריליאנטי הסופי של היהלום.
מתעדים בדרך כלל מעריכים עובי רונדיסט בהגדלה של x10 כשיהלום בפרופיל, ומשקללים את עוביו לפי עוביים היחסי של 16 אזורי העמק (valley) בהשוואה לקוטר היהלום.
בדומה לשיטת הערכת גודל העוקץ, גם כאן המתעד צריך להתחשב בקיומם של פגמים המשפיעים על דרגת הניקיון, ועל זווית הרונדיסט בהתחשב לשולחן.
פסטה נוספת (extra facet), סדק, חור ונייף הנמצאים בכתר או בפוויליון בקצה הרונדיסט יכול גם לגרום לרונדיסט להיות צר יותר במקום בו נמצא הפגם. במקרים אלו, האזור שנשאר יכנס לחישוב של עובי הרונדיסט אפילו אם הפגם נמצא בחלק הגלי (hill). אם הסדק, החור או הנייף חודרים לפני השטח של היהלום ברונדיסט, כתר או פוויליון לא מחשיבים את זה בזמן הערכת עובי הרונדיסט.
אם נשארת שארית מקצה הנייף ברונדיסט, העובי ירשם כ – extremely thin, במקרים שונים כל שארית מאונכת מהשטח תחשב בהערכת עובי הרונדיסט.
ההערכה הסופית ניתנת על פי מראה ויזואלי בהגדלה של x10.
כאשר עובי הרונדיסט שווה, כלומר רונדיסט שכולו צר או שכולו עבה הוא יירשם בתיאור אחד לדוגמא very thin, אולם לעיתים יותר תכופות העובי מדווח בטווח שמהצר ביותר ועד לעבה ביותר באזור העמק (valley) לדוגמא very thin – thick.
הבדלים בעובי הרונדיסט נראים גם בזמן הערכת הסימטריה של היהלום.
בתיאור עובי הרונדיסט, ה GIA מציג דוגמאות והגדרות ויזואליות לכל תיאור ואת הקשר שלהם לעובי הרונדיסט המחושב באחוזים באזורי העמק (valley), והאזורים הגליים (hill).
מצב הרונדיסט יכול להיות מחוספס בעקבות עיגול האבן, מלוטש או מצוחצח. הערכת עובי הרונדיסט אינה קשורה למצבו.
טיב הצחצוח וסימטריה:
לצחצוח תפקיד חשוב בדירוג הכללי של חיתוך היהלום, כמו גם למראה היהלום במבט מהכתר ועיצוב היהלום.
שתי הקטגוריות המגדירות גימור הם צחצוח וסימטריה, והן חלק משיטת הדירוג של ה GIA משנות ה 50. גם כאן חשוב לציין כי שיטת הערכת צחצוח וסימטריה לא משתנה למרות שיטת הדירוג החדשה.
בשיטת הדירוג החדשה של ה GIA צחצוח מתייחס לאיכות המשטח ומצבו לאחר תהליך הצחצוח. סימנים הנגרמים מצחצוח מופיעים על גבי המשטח ואינם חודרים לתוך היהלום. הצחצוח מעורך ומדורג בסקלה שבין excellent – poor.
דירוג החיתוך ביהלומים עגולים בליטוש סטנדרטי בסקלה של D – Z ודרגת ניקיון FLAWLESS – I3, נקבעת לפי הסעיפים הבאים.
• על מנת לקבל ציון חיתוך excellent, הצחצוח והסימטריה חייבים להיות very good או excellent.
• על מנת לקבל ציון חיתוך very good, הצחצוח והסימטריה חייבים להיות במצב של good לפחות.
• על מנת לקבל ציון חיתוך good, הצחצוח והסימטריה חייבים להיות במצב fair לפחות.
• על מנת לקבל fair הצחצוח והסימטריה חייבים להיות במצב fair לפחות.
• ציון חיתוך poor מתקבל כאשר הצחצוח או הסימטריה במצב poor .
בכדי לקבוע את הקשר בין הגימור לאיכות החיתוך הכללי ערכו חוקרי ה GIA בדיקות ויזואליות בעזרת תנאי אור סטנדרטיים.
יהלומים עם פרופורציות הניתנות להשוואה, אך שונים בקטגוריה של צחצוח וסימטריה נבדקו על מנת לקבוע את השפעתו של הגימור על הופעת איכות החיתוך של היהלום בכלליות.
כך חוקרי GIA מצאו כי הבדל אחד בציון בין הפרמטרים האחרים של דירוג החיתוך ביהלום והערכת הצחצוח וסימטריה לא הוריד בצורה משמעותית מההערכה של המתעד המאומן שהעריך את מראה היהלום דרך מבט מהכתר ולא ניתן להבחנה בעין בלתי מזוינת.
לדוגמא- תיאורי צחצוח ו/ או סימטריה המוגדרים כ very good לא גרם למתעדים להוריד מההערכה שנתנו ליהלום שהיה מקבל דירוג חיתוך excellent.
צחצוח: בזמן הערכת הצחצוח מתייחסים למספר מאפיינים. מתעדי יהלומים מחשיבים את כמות מאפייני הצחצוח הנראים ביהלום. המראה הכללי של חמש קטגוריות הצחצוח של ה GIA הם:
Excellent: הינו דירוג המתאר טווח שבין חסר מאפייני ליטוש לבין כמה מאפיינים זעירים הנראים דרך מבט מהכתר בהגדלה של x10.
Very good: הינו דירוג המתאר מאפייני ליטוש קטנים הנראים במבט מהכתר בהגדלה של x10.
Good: הינו דירוג הניתן כאשר נראים מאפייני ליטוש דרך מבט מהכתר בהגדלה של x10. ברק היהלום עלול להיפגע כאשר מסתכלים עליו בעין בלתי מזוינת.
Fair: הינו דירוג המתאר מאפייני צחצוח כבדים וברורים כשמסתכלים על היהלום דרך הכתר בהגדלה של x10. ברק היהלום נפגע וזה בולט לעין הבלתי מזוינת.
Poor: הינו דירוג שמתאר מאפייני צחצוח כבדים ובולטים לעין, ונראים דרך מבט מהכתר בהגדלה של x10. הברק של היהלום נפגע באופן משמעותי וזה נראה בעין בלתי מזוינת.
בדומה לכל הפרמטרים האחרים לקביעת דירוג היהלום, גם להערכת הצחצוח באופן קבוע משתמשים במתודולוגיה סטנדרטית, והקביעה הסופית נקבעת על בסיס קונצנזוס אובייקטיבי של הדעות האישיות של המתעד.
על מנת להעריך את טיב הצחצוח נוקטים בצעדים הבאים, בעזרת הגדלה של x10 עם לופה או עם מיקרוסקופ תחת תאורת שדה חושך.
• היהלום נבדק קודם דרך מבט מהכתר, רונדיסט לרונדיסט כדי להרוויח רושם התחלתי של צחצוח.
• לאחר מכן היהלום נבדק חלק בחלקו דרך הכתר והפוויליון, על מנת למקם ולזהות את מאפייני הצחצוח הספציפיים שקיימים.
• היהלום שוב נבדק דרך מבט מהכתר, רונדיסט לרונדיסט, רק שהפעם מסתכלים עליו בלפחות 4 כיוונים שונים בעזרת לופה; כמה מהמאפיינים עלולים להיות גלויים לעין במידה מסויימת.
• תיאור ויזואלי לצחצוח ניתן בסופו של תהליך ומתחשב במראה היהלום הכללי דרך מבט מהכתר.
הדבר העיקרי והקובע הוא מראה היהלום במבט מהכתר בעזרת לופה בהגדלה של x10.
סימטריה:
כמו בצחצוח, מספר מאפיינים נלקחים בחשבון בזמן הערכת הסימטריה. מאפייני הסימטריה יכולים להתחלק לשתי תת קטגוריות:
1. קשר לפרופורציות.
2. קשר לפסטות.
בעקבות טבעו של היהלום המלוטש שהינו תלת מימד, הנוכחות של מאפיין סימטרי אחד עלול להיקלע לאחרים.
מתעדים מחשיבים את הגודל ואת המראה הוויזואלי של כל מאפיין סימטרי שנוכח. המראה הכללי של חמש קטגוריות הסימטריה של ה GIA מתוארים כך:
Excellent: הינו דירוג שמתאר טווח שבין יהלום חסר מאפייני סימטריה לבין מאפיינים סימטריים זעירים שנראים לא בצורה הכי ברורה ועם קצת קשיים בעזרת הגדלה של x10 במבט מהכתר.
Very good: הינו דירוג שמתאר מאפיינים סימטריים קטנים וזעירים הנראים דרך מבט מהכתר בעזרת הגדלה של x10.
Good: הינו דירוג המתאר מאפייני סימטריה אשר יותר קלים להבחנה ונראים דרך מבט מהכתר בהגדלה של x10. מראה היהלום הכללי עלול להיפגע וזה נראה לעין הבלתי מזוינת.
Fair: הינו דירוג המתאר מאפייני סימטריה ברורים הנראים דרך מבט מהכתר בהגדלה של x10. מראה היהלום הכללי נפגע משמעותית וזה נראה לעין הבלתי מזוינת.
הצעדים הבאים מתבצעים בעזרת הגדלה של x10 עם לופה או עם מיקרוסקופ תחת שדה חושך בכדי לקבוע את דירוג הסימטריה ביהלום מלוטש. גם כאן התוצאה הסופית מתקבלת על ידי קונצנזוס אובייקטיבי של דעת המתעד העצמאי.
• בוחנים את היהלום דרך מבט מהכתר, רונדיסט לרונדיסט על מנת להרוויח רושם התחלתי של סימטריה.
• לאחר מכן מעמידים את היהלום בפרופיל על מנת לחשוף כל מאפיין סימטרי שנראה בצורה הטובה ביותר בתנוחה זו.
• היהלום שוב נבחן דרך מבט מהכתר, רונדיסט לרונדיסט רק שעכשיו בוחנים אותו דרך התבוננות בארבע כיוונים שונים בעזרת לופה; כמה מהמאפיינים עלולים להיות גלויים לעין.
• תיאור מילולי לסימטריה ניתן בסופו של תהליך ומתחשב במראה היהלום דרך מבט מהכתר ואת מאפייני הסימטריה שנראו בפרופיל.
החשיבות העיקרית מונחת על מראה היהלום דרך מבט מהכתר עם לופה בהגדלה של x10.
כלל הפרמטרים המפורטים מעלה תמיד היו כלולים בשיטת הדירוג של ה GIA. לפי שיטת הדירוג החדשה שנכנסה לתוקף מה- 01/01/06 ה C הרביעי של ארבעת הקריטריונים לדירוג היהלום נכנס לתעודה בסעיף של חיתוך, ומאמת את מה שהסוחרים והצרכנים כבר רואים בתור חפץ יפה-יהלום. הסוחר יכול להשתמש במידע הזה על מנת להציע לצרכן יותר אפשרויות, להבין ולהכיר את היהלום, ולבטא בבהירות ובאופן מדעי את ההבדלים בדירוג של החיתוך בין excellent, very good, good, etc…
השיטה הזאת מאפשרת הערכה של כל הכיוונים הקיימים ביהלום העגול ומחבר את החלקים לתמונה אחת ברורה.
שיטת ההערכה אינה משתנה, האלמנטים הללו יופיעו בתעודות החדשות של ה GIA תחת סעיף cut grade עם תצוגה גראפית של היהלום והפרופורציות אשר קובעת את הדירוג הסופי של היהלום העגול בריליאנטי.

About author:

תנאי שימוש למאמרים - לחצו כאן