יהלום שחור

אתה נמצא כאן: ראשי \ גמולוגיה \ יהלום שחור
Black-Diamond-Article
1 יוני 2015 - 16:46, הכותב , בתאריך גמולוגיה, מידע מקצועי, Comments off

יהלום שחור – CARBONADO

Black-Diamond-Articleהיהלום השחור תופס אט אט מקום של כבוד בעיצוב התכשיטים, לקוחות בכל רחבי העולם רוכשים את היהלום השחור, הן בגלל מחירו הנמוך באופן יחסי והן בגלל הנראות שיש לו בתכשיטים. יהלומים מופיעים בטבע במגוון צבעים, כמו גם בקצה הכהה ביותר של סולם הבהירות-כהות (The Tone Scale), הדוגמא הידועה ביותר היא ה"אורלוף השחור" (The Black Orloff). מרבית היהלומים השחורים הופכים לאבקת ליטוש, כיוון שהם בדרך כלל מרובי קשרים פנימיים או הם עצמם ריכוז גבישים מזעריים המכונה קרבונאדו. את שתי האפשרויות האלה כמעט בלתי אפשרי ללטש. יהלום שחור הידוע בכינוי "קרבונדו" Carbonado הינו הגרסה הקשיחה ביותר של יהלום טבעי השם קרבונדו מקורו בברזיל , שם נתגלה לראשונה ב- 1843 ונשאב מהמילה הפורטוגזית "שרוף" , המתייחס למראה הכהה הכללי. שלא כמו בקריסטליזציה רגילה של יהלום, קרבונדו הוא ריכוז של יהלום פולי קריסטלי עם צבע שחור, חום חלוד או ירוק בהיר (כמו פלדה) ובד"כ בעל ברק. חומר פולי-קריסטלי מורכב מגבישים קטנים בעלי אוריינטציה שונה בחלל. גבישים קטנים אלו‬ ‫נקראים "גרעינים" גודל הגרעין של האוקטהידרה או קוביה לרב הוא פחות מ-10 מיקרונים אבל יכול לנוע מ- 1-200 מיקרונים. העובדה שקרבונדו מעולם לא נמצא בסלע מגמטי כמו קימברלייט או למפורייט (סוג הסלע בו אנו מוצאים יהלומים) יצרה דיון חריף בין מדענים. מכיוון שאין הגדרה מוסכמת לגבי הקרבונדו , מספר דוגמאות אשר זוהו כקרבונדו יכלו להיות צורות שונות של יהלום פוליקריטליזציה.בהתחלה קרבונדו סווג כצורה "לא טהורה" של יהלום עם מעט או בכלל ללא ערך מסחרי. למרות זאת, שלא כמו יהלום רגיל אשר יש לו התבקעות אוקטהידרלית מושלמת – מקבילה לפני האוקטהידרה, לקרבונדו אין מישורי ביקוע ולכן הוא פחות שביר. למעשה קרבונדו הוא אחד החומרים הידועים הקשיחים ביותר, ולפני גילוי היהלומים הסינתטיים הוא היה בעל ערך גבוה מאוד לשיבוץ בכתרי הפלדה של מקדחים.

מקורות:

הקרבונדו נכרה במדינות באיה ובברזיל ממקורות אלוביאליים (אבני סחף). הקרבונדו הגדול ביותר שנמצא היה בברזיל ומשקלו היה: 3167 קראט. מקור שני לקרבונדו נמצא במרכז אפריקה- שם הוא נקרא "קרבון". יהלומי קרבונדו התגלו גם בונצואלה, אוסטרליה ועוד מספר מקומות. הקרבונדו עשוי להופיע במקומות נוספים, אבל עקב מראהו והתכונות הפיזיות שלו ייתכן והעלימו עין ממנו.

מראה:

שני מאפיינים עיקריים של הקרבונדו המבדילים אותו מיהלום מונו קריסטלי וצורות אחרות של פוליקריסטליזציה עדיין לא מוסברים. ראשית קרבונדו הוא נקבובי עם מספר חורים המקנים לו מראה ספוגי. הנקבוביות הרבה מתבטאת בצפיפות נמוכה הנעה מ- 2.8-3.1 זאת ביחס ליהלום רגיל שהצפיפות היא 3.52. שנית, לקרבונדו יש קליפה חלקה ובוהקת. הצחצוח המבריק לעיתים נמצא רק בצד אחד של האבן. המשטח מתואר ככזה שיש לו גומות וחריצים היוצר מרקם של "עור מלון". רב המחקרים שנעשו על הקרבונדו נמחצו, בד"כ כתוצאה מתהליך תעשייתי ולכן, מעט מהמשטח המקורי נשאר. בנוסף הקרבונדו בעל טקסטורה "קפואה" עם קצוות ופינות מעוגלים. השפשופים יכלו להיווצר בתהליך מעבר מוקדם יותר בהיווצרות גוש הסלע שבו נמצא קרבונדו.

מינרלוגיה:

מאפיין מעניין נוסף בקרבונדו היא סדרת שלבי המינרלים הנמצאת בחורים ובשקעים כתכלילים. קבוצה אחת של מינרלים קרוסטל נכנסו לראשונה בהיווצרות הקרבונדו, כנראה במהלך ההובלה האלוביאלית. מינרלים אלה מכילים קוורץ , אילמנייט, זירקון, רוטיל, מינרלי קליי ופלורסייט (אלומיניום מועשר). קבוצה שנייה של מינרלים שנמצאו קשורה להיווצרות הקרבונדו כוללים: רוטיל, פרובסקייט, אוליבין, כרומייט, סיליקון קרביד, ברזל-כרומיום, ברזל-מנגן, ברזל, ניקל, וכסף והם מופיעים כמיקרו תכלילים. הנוכחות של מתכת בסיסית וסגסוגת מציעה מצבי כימיקלים מופחתים בזמן ההיווצרות. נמצא כי גיל הקרבונדו נע בין 2.8 ל-3.8 מיליארד שנים, זהה לגילו של היהלום הרגיל. בכל אופן, הוא בעל ריכוז נמוך של חנקן ביחס ליהלום הרגיל. ערך הנפח של קרבונדו נע בין 1-12 פר מיל, זהה ליהלום האקולגטי , בזמן שערך הנפח לקרבונדו נמוך יותר משל רב היהלומים האקולגטים ונמוך בצורה משמעותית מיהלום פרידוטי רגיל. הערך הנמוך הזה מעיד על מקור קרוסטלי. קרבונדו הנבחן תחת קרן אור של מיקרוסקופ סורק אלקטרונים ( SEM ) הינו בעל קתודולומיניסנציה חזקה: מבחר רחב של צבעים אדומים, צהובים, וירוקים נוצרים, המצביעים על נזק במבנה הקריסטלי הנגרם כתוצאה מרמות גבוהות של קרינה בזמן היוצרות הקרבונדו. במקרים מסוימים נקודת מקור קרינה גרם להילה מרוכזת דומה לזו הנראית במחצב שקוף ובזירקון המצביעים על נזק קרינת אלפא מתכלילי אורניום מועשר או לעיתים טוריום מועשר.

היווצרות:

מקור הקרבונדו נמצא ברמת ויכוח בקרב המדענים וקימות מספר תיאוריות. התיאוריה הפשוטה ביותר הוא שהקרבונדו הועבר ממעמקי ליבת כדור הארץ ע"י קימברלייט או מגמת למפורייט, אבל הסלע ה"מארח" עדיין לא התגלה או שפשוט נשחק לחלוטין. תיאוריה זו נתמכת בכל אופן על ידי טבע השקעים, הצפיפות הנמוכה, תכלילים של קרוסטל, שלבי מינרלים ואיזוטופים של פחמן רמזו על מקור קרוסטלי לקרבונדו. הנקבוביות הגדולה של הקרבונדו לא עולה בקנה אחד עם הלחץ הגבוה בתנאי ההיווצרות הדרושים להיווצרותו של היהלום. אפשרי שהנקבוביות של הקרבונדו התפתחו לאחר שהוא הגיע למשטח פני כדור הארץ עם פאזת מינרל ו/או מילוי גז בחורים ולאחר מכן ירד ע"י תהליכי בליה של מזג אויר. ב-1985 הוצעה, תיאוריה חדשה הקושרת את הקרבונדו למטאור ענק קדום. מכיוון שהקרבונדו מברזיל, אובנגי ומרכז אפריקה כמעט זהים במראה, גיל, ואיזוטופים אז ההתנגשות הגדולה היתה חייבת להתרחש לפני פירוק היבשת של גונדוונה. בכל אופן ישנם ויכוחים רבים לענין התיאוריה הזו, ב-1996 הוצע שקרבונדו מקורו בחלל החיצון, והוא נוצר בשל הלם חשמלי עצום של התפוצצות כוכב שהיה לו פחמן מתפורר אל תוך ריכוזי הפוליקריסטליין של קרבונדוס שהושלכו לתוך החלל העמוק. לאחר תקופה ארוכה, כח המשיכה של השמש משך את הריכוזים הללו אל תוך האטמוספרה והתפזרו לרסיסים על פני איזורים נבחרים – אותם אזורים איפה שהקרבונדו נמצא היום. תיאורה זו יכולה להסביר את הטקסטורה המשונה של פני השטח של הקרבונדו. החיסרון העיקרי בתיאוריה זו הוא שלקרבונדו יש "חותם" של חנקן איזוטופי זהה ליהלום אקולגטי יבשתי ותפוצתו של הקרבונדו מוגבלת.

סכום דבר

היהלומים השחורים נכנסו לאחרונה גם לענף התכשיטים. בעוד שבעבר נחשבו היהלומים השחורים כנחותים ובלתי ראויים אנו מוצאים אותם כיום גם בתכשיטי יוקרה. השלוב של יהלומים חסרי צבע בצד יהלומים שחורים הפך להיות מבוקש וטרנדי. יהלומים שחורים שקופים או שקופים למחצה הינם נדירים. בשוק אנו מבחינים ביהלומים שחורים באיכות נמוכה, ביהלומים שחורים מטופלים וכן יהלומים סינטטיים המגודלים בטכניקת nano-polycrystalline diamond (NPD) .

About author:

תנאי שימוש למאמרים - לחצו כאן